וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוכשי בית בשלומי - לא יכולים לאכלס אותו ולא מוכרים כמפונים

עודכן לאחרונה: 9.7.2024 / 21:21

רויטל ושלומי התאהבו בנופים של עיירת הגבול והחליטו למכור את דירתם בנהריה כדי לעבור לשם. בעוד השכירות בנהריה הולכת ומתייקרת, נבצר מהם לעבור לביתם שבשלומי אבל המדינה לא מכירה בהם כמפונים. ראש המועצה: "נסייע להם, זה אינטרס לאומי שאנשים כמוהם יעברו לשלומי"

רקטות נופלות בשלומי, 23 בדצמבר 2023/תיעוד לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בקיץ 2023, רגע לפני המלחמה רויטל כהן בן ה-48 ושלומי כהן בן ה-52 מנהריה קנו בית בישוב שלומי. מי ידע אז שבתוך חודשיים העניינים יסתבכו, וששנה אחר כך, איש עדיין לא ידע ואיך תסתיים המלחמה. בינתיים הרכישה הזו סיבכה אותם בפלונטר כלכלי מהסרטים, שהם לא יודעים איך לצאת ממנו.

היום זה נראה כפנטזיה, רחוקה אבל הכול התחיל כשילדיהם התאומים של הזוג, בן ובת 19, התגייסו לצבא והם רצו לנצל את ההזדמנות ולשפר את איכות החיים. בנוסף, הם אהבו את הנוף והאווירה בישוב הצפוני וגם ציונות הובילה אותם להחלטה. הם מצאו קוטג' בשכונת יערית בשלומי, זו הנושקת לגבול, סגרו את העסקה באוגוסט 2023, מיהרו למכור את הדירה בנהריה כחלק משמעותי מהתשלום. את המפתחות לבית החדש הם קיבלו במאי השנה. הקונים שלהם בנהריה קיבלו את דירתם לבעלותם ב-1 ביולי, לפני שבוע. כחלק מהעסקה, בני משפחת כהן יכולים להישאר בה עד סוף החודש, בשכירות. אבל ב-31 ליולי הם צריכים לפנות אותה.

רויטל ושלומי כהן שרכשו בית בשכונת יערית בישוב שלומי. 9 ביולי 2024. ללא קרדיט, אתר רשמי
עברו לשלומי מתוך רצון לשפר את איכות החיים. רויטל ושלומי כהן/אתר רשמי, ללא קרדיט

לאן ילכו? על פי התוכנית המקורית, הם היו אמורים לעבור לבית חלומותיהם בשלומי. אלא שזה לא אפשרי כעת. ראשית, מכיוון שמדובר בישוב שהמדינה פינתה את תושביו. שנית, הקבלנים האמורים לבצע את הגימורים הסופיים, כמו למשל התקנת מטבח, או מזגנים, מסרבים להגיע ולבצע את העבודות תחת איום הרקטות והטילים. ומי יכול להאשים אותם?

רויטל ושלומי מבינים את כולם. הם מוכנים לעשות כל מה שמדינת ישראל תגיד להם. הם מוכנים לעבור - אבל לא יכולים. הם מוכנים להמתין, אבל צריכים למצוא מגורים חלופיים בנהריה. אלא שמחירי השכירות בעיר האמירו מאוד. קודם כל מפני שמפונים רבים מקו העימות עברו לעיר כדי להישאר קרוב לסביבה המוכרת ולמקומות העבודה, ושנית כי בעלי בתים רבים מנצלים את המצב, ואת העובדה שהמדינה משלמת למפונים פיצויים גבוהים שהגיעו לעשרות אלפי שקלים להורים עובדים עם שניים-שלושה ילדים. מחירי הדירות הטובות להשכרה בנהריה נעים כעת בין 8,000-12,000 שקלים לחודש.

"פנינו למשרד הפנים לשינוי כתובת, עם כל המסמכים הרלוונטיים, אך במשרד טרם נעתרו לבקשה ובמענה נתבקשנו להציג הוכחות שאנחנו גרים בישוב שלומי, וזאת על אף שהיישוב מפונה", מספר שלומי כהן על הסיטואציה הקפקאית, "הבית בשלומי אינו מוכן למגורים והשכירות שדורשים בנהריה גבוהה. אנחנו עוד סוחבים משכנתא על הדירה בשלומי שגררנו מהדירה בנהריה. אין לנו את היכולות לעמוד בתשלומים האלה", הוא אומר. "אנחנו מפנים את הדירה בסוף החודש, ומסתמן שאם לא יימצא פתרון אנחנו נישאר חסרי גג".

חבילת סלולר בזול

למבצע הזה אי אפשר לסרב! 4 מנויים ב-100 וגם חודש ראשון חינם!

לכתבה המלאה
רכס סולם צור ברקע. ללא קרדיט, אתר רשמי
רכס סולם צור מאחורי הבית של הזוג כהן/אתר רשמי, ללא קרדיט
רכס סולם צור ברקע. ללא קרדיט, אתר רשמי
ביתם של הזוג כהן/אתר רשמי, ללא קרדיט

מבדיקת וואלה, עולה שהמקרה של הזוג כהן אינו היחיד מסוגו. ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן, מכיר עוד לפחות ארבעה משפחות שנקלעו לסיטואציה דומה בישוב שלו, והוא מתגייס לעזור ככל יכולתו. "שר הפנים הסמיך אותי לסייע", הוא אומר."אם הם עומדים בקריטריונים' אז המועצה המקומית בראשותי תעזור להם. יש טופס מקוון, ויש תצהיר לבני הזוג על התחייבותם להתגורר בשלומי בפועל במשך שנה לפחות ברגע שהדבר יתאפשר. הם צריכים להביא טופס 4, להרשם לארנונה - עליה כרגע יש פטור, להתחבר למים ולעשות את כל התהליך. בסיום הם יגיעו אלי ויבקשו את שינוי הרישום בתעודת הזכות לישוב שלומי. אני אז כותב מכתב אל שר הפנים ואני משוכנע ששר הפנים יעמוד במילתו. זה אינטרס לאומי של כולנו לעודד אנשים כמוהם לגור בשלומי על כל הזכויות והחובות הכרוכות בכך. ברגע שיתאפשר כמובן".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "חלפו תשעה חודשים מאז 7 באוקטובר. במהלך חודשים אלו נעשתה הקלה משמעותית בשינויי מען בדרום ובצפון, מתוך התחשבות במצב החריג ועל אף שהחוק אינו מפרט זאת. שינויי המען, בהתאם לחוק, היו צריכים להיעשות לפני פרוץ המלחמה עקב מגורים בפועל במקום, ולא בעקבותיה. חוק המרשם קובע שאדם ישנה את מענו למקום בו הוא אכן מתגורר. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו וככל שהפונים יבקשו לטעון טענות נוספות, יוכלו להגיש בקשות ללשכת מינהל האוכלוסין שתיבדקנה. הבקשה תיבדק בהתאם לחוק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully