שלושים שנים חלפו מאז יום א', ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני שנת 1994. העולם היהודי הוכה בתדהמה למשמע הסתלקותו של הרבי מליובאוויטש. ראש הממשלה יצחק רבין ניצל את ישיבת הממשלה שנערכה באותה עת כדי למסור הודעה רשמית ולפיה "פטירתו של הרבי היא אבדה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול. הרבי פעל ללא לאות במיוחד בקהילות הגולה. הוא פעל לקירוב לבבות, ללא הבדלים", אמר בין-היתר וכמותו לא מעט שרים נוספים. רק השרה שולמית אלוני ביקשה לצנן את ההתלהבות ולהזכיר כי מדובר במי שדעותיו המוצקות לא עמדו תמיד בקנה אחד עם דעותיה ודעות מצביעיה.
בשנים שחלפו מאז, יותר מששילשה תנועת חב"ד את מספר שליחיה הפזורים ברחבי העולם, למעלה מ-6,500 משפחות של שליחיו מפעילים ב-110 מדינות את בתי חב"ד - מהפכת היהדות העולמית שהרבי חולל, ובה בכל מקום על פני הגלובוס יש כתובת יהודית זמינה ומזמינה. וזאת, למרות העובדה שרוב חסידי חב"ד לא זכו לראות מעולם את הרבי - רובם נולדו לאחר פטירתו, וגדלים רק על ברכי המורשת שלו. ככל שחלפו השנים חב"ד תפסה לעצמה אולי את הנישה המרכזית, הרלוונטית והמכובדת ביותר בעולם היהודי הגלובלי.
לרגל ג' בתמוז - התאריך העברי בו יחול יום ההילולא השלושים של האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, מי שכולנו מכירים בתור הרבי מליובאוויטש - רבי מנחם מענדל שניאורסון - מתקיימים ברחבי העולם כולו אלפי אירועים סביב זכרו ודמותו. גולת הכותרת היא העלייה לציונו שבשכונת קווינס, שבניו יורק, לשם יגיעו במהלך 24 השעות האלו למעלה ממאה אלף חסידים, אוהדים, יהודים פשוטים ואפילו מי שאינם יהודים אך מתגעגעים לדמותו ולמנהיגותו.
הרבי היה מנהיג בסדר גודל ענק. עם אג'נדה ברורה, יצירתית, עם חזון עולמי, ועם דאגה לעתיד. ככזה, הוא ניהל מערכות יחסים עם כל מנהיגי העולם - החל באנשים "משלנו" כמו רבין, שרון ובגין וכלה בשועי עולם כמו קנדי, תאצ'ר ורייגן. עם כולם הוא ניצל את הנגישות שלו לא כדי לייצר איזה רווח סקטוריאלי, כמו שנהוג כל-כך היום, אלא בכדי לעורר אצלם את המחשבה והרצון לעשות את העולם למקום טוב יותר ולדאגה לעתיד העולם היהודי.
כך למשל, הרבי פעל שבארה"ב יום הלימודים במערכת החינוך ייפתח ב"רגע של שתיקה" - מעין דקה שבה התלמידים יהרהרו ויעשו חשבון נפש על התנהגותם, וחברת הקונגרס השחורה הראשונה אי פעם, שירלי צ'יזהולם, העידה כי רק בזכות עצותיו של הרבי הצליחה לקדם בבית המחוקקים את העניין של תלושי המזון למשפחות קשות יום באמריקה. אם לילד שחור באלאבמה או ניו יורק יש כוס חלב בבוקר - תדעו שזה בזכותו של רב חסידי מברוקלין" היא העידה בעצמה. אבל הרבי מצא במקביל את הזמן כדי לענות מידי יום לאלפי מכתבים של אנשים פשוטים שכתבו לו על החיים הפרטיים שלהם או אפילו לענות על ציור של ילדה ולכתוב לה כמה נהנה ממנו. מבחינת הרבי, לא היה דבר כזה אדם פשוט. כל אדם הוא מיוחד וצריך לעודד אותו לפתח את הייחודיות שלו.
הרבי לא השאיר אחריו צאצאים או יורש. רק מוסדות מאורגנים כמו בית-דין רבני חב"ד, צעירי אגודת חב"ד או 'המרכז לענייני שליחות' שאחראיים על ההיררכיה והמנגנון של חב"ד. ולמרות זאת, הוא נחשב עדיין ליהודי הידוע ביותר בעולם, ודמותו מוכרת כמעט לכל אדם. בסין, בהוואי, בגני יוחנן. מותג-על. Super-brand. איך עושים את זה? איך מצליחים בעידן שבו אנשים מתאדים לאחר 15 דקות התהילה שלהם ונשכחים מהתודעה, להעביר את הזכרונות והמורשת של אדם שכבר שלושים שנה אף אחד לא פגש בו? ויותר מיזה מה גורם לאלפי אנשים חדשים "לגלות" אותו ואת הגותו? קודם כל, כמו שיודע כל מי שעוסק בתכשיטים, כשמשהו הוא אמיתי ולא חיקוי זול משיין או עלי אקספרס - הוא נשאר לאורך ימים ושנים.
אבל מעבר לכך, יש צימאון אדיר של אנשים להכיר את הרבי. להבין את הדמות שחוללה כזה מהפך יהודי בעולם ולא התרגשה משום קושי שעמד בפניה. שהשכיל לחבר חלקים, דעות וזרמים שונים תחת דגל של אמונה וזהות יהודית. ששילב מסורת וקידמה ובזכותו מיליונים נחשפים למורשת.
השבוע קיימו צעירי אגודת חב"ד כנס ענק לרגל ההילולא באולם מנורה מבטחים בתל אביב. הייתי שם עם הילדים שלי וכמותם היו עוד אלפים בני ובנות גילם. לאורך כל התוכנית עברה כחוט השני המטרה של לספר לילדים או למי שלא זכה להכיר את הרבי, מי הוא היה וכיצד הוא רלוונטי לחיים שלהם גם היום. יש לחב"ד תנועת נוער נפלאה בשם "פנסאים" ובכל מערכי הפעילות, הטיולים, הכינוסים ומבצעי הלימוד שלה תמיד הילדים לומדים על הרבי ועל משנתו. הם צופים בקטעי וידאו שבהם תועד, מאזינים לניגונים חסידיים שלימד וכמובן, נוסעים גם לבקר ולהתפלל בבית המדרש שלו, 770 המפורסם, ומניחים מכתב לברכה על מקום ציונו. מבחינתם, המורשת שלו כל כך עוצמתית וממלאה אותם, שזה לא פלא שכשהם בוגרים הם מקבלים החלטה לצאת למקומות קשוחים כמו רואנדה או קמבודיה - העיקר שיצליחו להגשים את החזון של הרבי.
היה לו עוד חזון אחד. "קטן". אחד שדווקא טרם מומש "הרבי הקודם של חב"ד, שחי בזמן הקומוניזם האיום, השביע את חסידיו למסור אפילו את הנפש כדי לשמר את היהדות", אמר באירוע, הרב יוסף אהרונוב, יו"ר צעירי חב"ד. "הרבי שלנו, דרש מאיתנו להתמסר בלי פשרות כדי להביא את העולם לגאולתו". גאולה כזו שבה אין יותר מציאות של חטופים, משפחות שכולות, מלחמות, עקורים, מחלות או חובות לבנקים. ולשמה, הרבי ומורשתו ממשיכים להתקדם יום-אחרי-יום גם כעבור שלושים שנים.
הכותב הוא הוא מנהל אגף דוברות חב"ד שבצעירי חב"ד