האזכרה במלאת שלושים ימים לנפילתו של רב פקד ארנון זמורה התקיימה הערב (שלישי) בחלקת המשטרה בהר הרצל. ארנון נפל במבצע להצלת ארבעה חטופים אשר נקרא לאחר מכן על שמו, היה הראשון לפרוץ לחדר בו שהו שלושה מהם ובו מסר את חייו. בשבעה באוקטובר לקח חלק בקרבות הרבים שבהם השתתפה היחידה, לרבות הקרבות בבארי, מוצב נחל עוז ויד מרדכי.
אלמנתו מיכל זמורה ספדה לבן זוגה. "מאות אנשים אמרו לי את המשפט "רק איתו הרגשתי שאני באמת יכול לדבר", אמרה מיכל. "מספרים על איך פרגנת בלי סוף, איך אמרת מילים טובות. הילדים מבקשים מחברים בכל ערב לשמוע סיפור מצחיק על אבא, ואבא היה הרבה דברים אבל איש מצחיק במיוחד הוא לא היה... וכך יוצא שבמקום סיפורים מצחיקים, בכל ערב אנחנו שומעים סיפור על האיש המדהים שהיית".
מיכל פירטה על הסיפורים שהחברים שיתפו אותה ואת משפחתה. "סיפרו לי על איך היית המפקד הכי מיוחד ושהתקופה איתך היתה הכי טובה, על איך שהיית מתמודד עם קושי פיזי במסלול, על איזה חבר היית - איך מהר נכנסת לעניינים כשהיה צריך לתמוך פיזית או רגשית, על איך זרמת עם שטויות וצחוקים של אחרים, על איך בכל דבר שעשית היית מעולה כבר מההתחלה באופן כמעט מרגיז - צניחה, קורס טג"ח, קופים, גיטרה".
"על איך התעצבנת כשלוחמים לא יצאו הביתה, על ההלם של בנות הזוג כשהמפק"צ התקשר בשביל להציג את עצמו ולפתוח ערוץ תקשורת ישיר", המשיכה מיכל. "על איך היית מתקשר להגיד שאתה גאה ואוהב, על החריצות שלך, על הוויסקי והבירות ועל איך שלפניהם ואחריהם אהבת אותי אותו הדבר בדיוק, על חיבוקים בלי צ'אפחות, על יד מרדכי, על העצות שלך, על איך לימדת את נועם לשחות ואיך השווצת בגאווה בסרטונים בהם איתי רוכב על אופניים, על הגלידות, על השיחות עם הצוות".
מיכל סיפרה על הדברים שהיא גילתה עכשיו, כמו על הרגעים לפני חילוץ החטופים. "אני שומעת וקוראת הודעות שבהן התרגשת לקראת מבצע החילוץ - דיברת על כמה זה ערכי וכמה אתה מחכה לזה", אמרה. "אני מרגישה שאני נושאת תפקיד. אל השבעה וגם אחריה הגיעו אנשים מיד מרדכי וגם מבארי לומר לך, דרכי, תודה. הם מכבדים אותך ואת פועלך, אבל בעצם את כל החברים ליחידה. כמה דיברנו על כך שלא רק מי שמת הוא גיבור. אני לוקחת את התודות ואת הסיפורים ומעבירה אותם הלאה - כדי שגם החיים יוכלו לחוש גאווה ואולי שחרור והקלה. אני יודעת שזה מה שהיית רוצה. אני מקווה שזה מצליח לי".