מצעד הבושה ממשיך לצעוד. הגענו לשפל. הממשלה ומנהיגי הצבא נכשלו בפעם הראשונה ב־7 באוקטובר, כשל בלתי נסלח; ומאז ממשיכה הממשלה להיכשל שוב ושוב, ולהחמיץ הזדמנויות להחזיר את החטופים שלנו הביתה - אף שמדינת ישראל החופשית, הליברלית והדמוקרטית לא תתקיים ככזו בלעדיהם. כל יום שחולף ומרחיק אותנו אף יותר מהאפשרות להשיב אותם הביתה בחיים.
מאז ינואר האחרון הסתמנו הזדמנויות לקדם את עסקת החטופים. אבל כשהקו המנחה הוא הישרדות פוליטית, הדעת משתבשת לגמרי. עברה כבר חצי שנה משיחות פריז, וושינגטון, קהיר ודוחא. ההזדמנויות הגיעו, וממשיכות להגיע, אבל בצד שלנו יש תמיד מי שדואג לטרפד אותן. השבוע הגענו לפסגת הבלתי ייאמן: כשכל אזרחי ישראל נמצאים כבר על הקצה, נדמה שכמעט איבדנו הזדמנות נוספת. כדרכה של הממשלה הזו יש שוב מי שמקשה, מי שדואג להדליף מידע חסוי לציבור, והכל בשם מטרה נוראה אחת - כדי שתשרוד הקואליציה של ראש ממשלה כושל ואשם.
המספרים שבצילם חיה מדינת ישראל הם כמו כתם דם שמתפשט מיום ליום. כמעט 2,000 הרוגים, נרצחים, שחוטים; אלפי פצועים ונכים פיזית, ועדיין אין לדעת מהו מניין הפצועים בנפשם; 120 חטופות וחטופים, ויותר מ־100 אלף אזרחים שעדיין עקורים מבתיהם.
אל המספרים האלה מצטרף מספר נורא נוסף; תשעה חודשים של כלום, לא ניצחון, לא מוחלט, לא כפסע.
אדם שאשמה כבדה רובצת על נשמתו בשל אחריות שלא נלקחה, גם אם אינו מודה בכך וגם אם לא הצהיר על כך, ימשיך לפעול בצל אותה אשמה - למרות כל ניסיונות ההסתרה וההדחקה. היא זו שתכתיב את סדר היום. האנשים הללו, בדגש על ראש הממשלה, לא מקבלים החלטות רציונליות ולא קובעים אסטרטגיה. הם אינם יכולים, בעיקר כי טביעת האשמה הנסתרת נוגסת ביכולת הנהגתם. כהאג'נדה הפוליטית, האישית, המשפחתית היא שמדריכה אותם, ובמצב כזה החלטותיהם לעולם יהיו רעות ובלתי שקולות.
אנחנו, החיילים הצעירים של מלחמת יום כיפור שנת 73', הדור שקבר אלפי חיילים במלחמה הארורה וספר עשרות אלפי פצועים, נכים ופגועי נפש - הבטחנו לעצמנו שלעולם לא נופתע שוב. שלעולם נילחם כשידנו תהיה על העליונה. אחר כך הקמנו משפחות, דיברנו בזהירות ובמתינות עם הילדים, ובמקביל התחלנו להבין את עומק הטראומה שחבטה בנו ולהפנים שכוחנו מוגבל. על בשרנו למדנו שגם האויב יודע להילחם ולהרוג בנו. דיברנו ורצינו שלום וביטחון.
הבטחנו יונה, עלה של זית, כדברי המשורר. הבטחנו ולא קיימנו. המערך הממשלתי כולו נפל, נכשל, קרס. החזירו את החטופים הביתה עכשיו. כל יום שעובר - לא חוזר.
הכותב הוא איש עסקים ויועץ פוליטי, כיהן כמנכ"ל משרד רה"מ בכהונתו השנייה של ראש הממשלה יצחק רבין