פריצת דרך הייתה המונח שבו תוארה ההתקדמות בסוף השבוע בשיחות העקיפות בין ישראל לחמאס. אחרי שבועות של קיפאון במשא ומתן, חמאס הסכים לוותר על אחת מדרישותיו העיקריות - התחייבות להפסקת אש קבועה כבר בשלב הראשון של העסקה לשחרור חטופים וישראל שלחה במהרה את ראש המוסד לדוחא.
למרות האופטימיות המחודשת שניתן להגיע להסכם במהרה, ראש הממשלה בנימין נתניהו צינן את ההתלהבות כשהוציא דרך לשכתו הודעות על כך שנותרו פערים מול חמאס. חרף ההתגמשות בנוגע לשלב הראשון, חמאס מתעקש שעצירת המלחמה תגובה בערבויות כתובות של המתווכות מהשלב השני, שבו אמורים להשתחרר שאר החטופים החיים.
משוכה נוספת, לפי דיווחים שונים, היא דרישת חמאס לנסיגה של צה"ל מציר פילדלפי כבר בשלב הראשון של העסקה. ישראל הביעה הסכמות להעברת השליטה שם לכוחות מהרכבים שונים, אולם ההצעות הללו לא השבילו וחמאס הצהיר שהוא לא יסכים לכל נוכחות זרה בעזה. כל זאת עוד טרם גובשה רשימת המחבלים שישוחררו בתמורה לחטופים הישראלים, ושעליה דורש חמאס זכות וטו.
הצדדים ינסו ללבן על המחלוקות שנותרו בימים הקרובים, שבהם תצא משלחת עבודה של ישראל לקטאר וראש ה-CIA יגיע לאזור. על אף כל הקשיים הקיימים, נראה שהסיכוי לעסקה לשחרור חטופים קרובה יותר משהייתה עד עתה.
ההתקדמות בשיחות נובעת לא מעט מתשישותם של כל הנוגעים בדבר. חמאס נותר על הרגליים אך ספג מכות קשות ומתמודד עם זעם מצטבר של האוכלוסייה הסובלת. למצרים וקטאר מתחיל להימאס והן הגבירו את הלחץ על חמאס. ובישראל היו רוצים להתמקד בצפון ולהחזיר את החטופים בלי להכריז שהמלחמה בעזה הסתיימה רשמית כדי לא להרגיז את עמודי התווך של הממשלה.
לכך נוספת הנואשות של ממשל ביידן לשים קץ למלחמה לפני הבחירות בנובמבר, ולרשום איזשהו סוג של הישג דיפלומטי, אם אפשר לקרוא לזה כך אחרי תשעה חודשים של מוות, הרס וסבל שהחלו ב-7 באוקטובר עם הטבח של חמאס בישובי הנגב המערבי.
גם ממקום מחבואו בעזה, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, שדווח שהוא עודנו מעודכן כל העת במתרחש, אולי מתחיל להבין שלא ישיג עסקה טובה יותר אם בוושינגטון ייכנסו לתקופת מעבר בנובמבר. ובכל זאת, חמאס רחוק משבירה וקשה לראות כיצד הוא מוותר על יתר דרישות המפתח שלו שבגינן הוא מצדיק את האסון שהמיט על האזור ב-7 באוקטובר.