מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים של חבר הכנסת שמחה רוטמן. 54 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 51 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, נועדה לשנות את הליך בחירת נציב תלונות השופטים. זאת, בשל חוסר יכולת להכריע על מינוי נציב חדש בעקבות המחלוקת בין שר המשפטים, יריב לוין, ומ"מ נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. ההצעה של רוטמן תקבע כי הנציב ייבחר ברוב של 70 ח"כים למרות התנגדות של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל הנהלת בתי המשפט.
כיום הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע תחתיו כי הנציב ייבחר בידי מליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה הקבוע בחוק יסוד: נשיא המדינה, וימונה לתפקידו על ידי נשיא המדינה. רוטמן הסביר כי מפאת חשיבותו של תפקיד הנציב וההשלכות הרחבות על ענייניו של כלל הציבור, מוצע לקבוע כי בחירת הנציב תיעשה ברוב מיוחד של 70 חברי הכנסת.
בדברי ההסבר להצעה הורחב על חוסר ההסכמה בבחירת מועמד כיום: "שינוי זה בא על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף", נכתב. "דיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 10 ביוני 2024 בנושא זה מצא כי הטעם העיקרי לאי-בחירת הנציב נעוץ בחוסר ההסכמה בין הגורמים האמונים על הצעת מועמד כיום".
"לפיכך, הצעה זו מבקשת לקבוע שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד, ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב", נכתב בדברי ההסבר. "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב - בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו. בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים".
שר המשפטים, יריב לוין, טען כי לא יכול להיות פיקוח אמיתי באופן הבחירה הקיים. "יש פה אבסורד, מי שאמורים לקיים ביקורת ופיקוח הם חברים אישיים של המבוקרים והמפוקחים והרבה פעמים אנשים שישבו לשכה לידם בבית המשפט העליון אך לפני זמן לא רב", טען. "איך יכול להיות אמון של הציבור בפיקוח מן הסוג הזה? איך יכול להיות פיקוח אמיתי?".
"בהחלט יכול להיות שיהיה איזה שופט עליון שיהיה כל כך נטול פניות ויצליח לקיים ביקורת אמיתית", המשיך שר המשפטים. "אבל כשחוקקו את החוק בכנסת נקבע שמי שיהיה הנציב יכול להיות לא רק שופט עליון, או שופט בכלל, יכול להיות גם מישהו אחר. מאחר שיש זכות וטו לנשיא העליון על מינוי הנציב - כל הנציבים שמונו היו כולם שופטי עליון לשעבר".