עד לא מזמן חשבנו שישראל היא ספינה שמשיט קברניט שיכור. או אוטובוס הדוהר על סף התהום עם נהג שיכור. נדמה לי שהדימוי המדויק יותר זה ספינה, אוטובוס, מטוס נוסעים או ריקשה שאין לה נהג. מושב הנהג ריק. מיותם. ההגה מיטלטל לכאן ולשם, אין בעל בית, אין יד מכוונת, הנוסעים מאחור צורחים ומתפללים לשלומם ואין מי שיושיע.
נתחיל דווקא עם הדרוזים והצ'רקסים. התסכול שלהם נמשך כבר זמן רב, הולך וגובר. סיר הלחץ הולך ומתמלא, הדם הרע הולך ומצטבר בשלולית בינם לבין המדינה. שני שרים שעשו את עבודתם (נדיר מאוד בממשלה הזו) התריעו. משה ארבל שר הפנים ויצחק וסרלאוף שר הנגב והגליל. ארבל כתב תוכנית, שיגר ללשכת ראש הממשלה, הפציר, ביקש. וסרלאוף אותו כנ"ל.
התשובה שהם קיבלו? הם לא קיבלו תשובה. לשכת ראש הממשלה לא מתעניינת בזוטות מהסוג הזה. אתמול, אחרי שהדרוזים והצ'רקסים הגיעו לירושלים, חסמו את הכניסה למשרד ראש הממשלה והחלו להפגין כמו שהם יודעים, אנשיו של ראש הממשלה (אל תתרשמו מההגדרה, מדובר בחבורת עולב מוחלט בהחלט) הבינו סוף־סוף שיש משבר.
נתניהו נועד עם ראשי הדרוזים שעות ארוכות. התקציב נמצא. התוכנית (שכבר אושרה) נשלפה מחדש. המשבר, נכון לעכשיו, נפתר. לא לפני שכולם צברו רגשות שליליים, הוציאו אנרגיה שלילית ובזבזו את זמנם לריק. משבר כליאת המחבלים: אותו הדבר בדיוק, רק הרבה יותר חמור. המתועבים יותר במכונת הרעל מאשימים כרגיל, כמו ברפלקס מותנה, את בג"ץ.
ובכן, בג"ץ לא קשור לאירוע. אין צו של בג"ץ לשחרר אסירים. להפך, בדיון שנערך בבג"ץ על מתקן הכליאה בשדה תימן, נאמר במפורש, גם על ידי נציג המדינה, שלא ישוחררו אסירים. אף שופט או סגן שופט לא רמז או כמעט רמז שצריך לשחרר אסירים. המדינה החליטה, בגלל מצבנו הבינלאומי הרעוע והצווים המרחפים מעל ראשנו בטריבונלים בינלאומיים, לסגור את המתקן בשדה תימן. הוא לא עומד בשום סטנדרט כליאה.
במקביל, מזהיר ראש השב"כ כבר זמן רב מהמציאות שבה אין איפה לכלוא מחבלים. עוד לפני 7 באוקטובר הוא הזהיר והמשיך להזהיר גם אחרי. בכתב, בע"פ, בגלוי ובחשאי. בכל פורום אפשרי. אושר תקציב להגדלת מקומות הכליאה. אושר, אבל לא נעשה דבר.
עכשיו הם מאשימים את השב"כ. ארגון שאנשיו פועלים יום ולילה, מסכנים את עצמם ולפעמים גם נופלים על משמרתם כדי לאסוף מודיעין ולעצור את המחבלים, הוא הארגון שנאשם עכשיו בשחרורם. אף שאת ההוראה וההחלטה נתנו במל"ל, שכפוף ישירות לנתניהו.
אז זה הבג"ץ וזה השב"כ וזה הברדק, אבל זה לא נתניהו. זה אף פעם לא נתניהו. וזה גם לא בן גביר. כי הוא בכלל לא קשור לזה, אף שזה תחום אחריותו הישיר. ולמה שחררו דווקא את מנהל בית החולים שיפא, זועקים הזועקים. למה? זה פשוט: כי עדיף לשחרר מנהל בית חולים מאשר מחבל נוח'בה או מחבל שיכול לבצע פיגוע מיידי ביו"ש. מנהל בית החולים מייצר לנו עכשיו נזק תדמיתי, אבל הוא אישיות ציבורית שקופה, מנוטרת יחסית. הסיכוי שיחזרו להחזיק חטופים בשיפא כרגע נמוכה. ולכן, גם המסוכנות המיידית שלו.
תוסיפו לכל זה את העובדה שהממשלה צפצפה על התראות, אזהרות ותחנוני השב"כ לא לבצע את התיקון לחוק המעצרים המנהליים, כדי לא לפגוע באפשרות הסיכול של שב"כ. ואת העובדה שנתניהו מתכנן להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. ואת שר הביטחון, ואולי גם את יו"ר ועדת החוץ והביטחון.
ותוסיפו לכל זה את העובדה שאת המענק למילואימניקים סטודנטים הם דחו, אבל את עשרות המיליונים לחינוך החרדי הם העבירו. ואחרי שהוספתם הכל וערבבתם, קיבלתם ממשלה שפועלת נגד המדינה, כנופיה שחטפה אותנו ומדהירה אותנו לתהום, בלי נהג. זה המצב.