מאז אירועי ה-7 באוקטובר בני הנוער ברחבי הארץ נמצאים במצוקה קשה הנובעת ממצב המלחמה וחשיפה לתכנים קשים.
במחקר שערכו פרופ' יוסי הראל פיש ופרופ' סופי וולש מתוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער באוניברסיטת בר-אילן, במימון ועבור משרד החינוך, נבדקו 600 תלמידים בכיתות ח'-י"ב המהווים מדגם ארצי מייצג.
תוצאות המחקר מעוררות דאגה: נמצאה השפעה קשה במיוחד לחשיפת בני נוער ותכנים קשים, ועליה דרמטית בשיעור התלמידים שסובלים ממצוקה נפשית, כשכל תלמיד שני דיווח שהוא סובל ממצוקה רגשית על בסיס יומיומי.
"אלה שנחשפו באופן ישיר או עקיף לזוועות המלחמה נמצאים בסיכון מיידי", אמר פרופ' יוסי הראל פיש, מעורכי המחקר. "התפקיד שלנו כחברה הוא להעניק להם סיוע ישיר כדי שהטראומה לא תהפוך לקבועה. להורים תפקיד אקוטי בהכוונת דפוסי הצפייה של הילדים בתכנים קשים, ובהתמודדות עם ההשפעה של צפייה כזו על מצבם הנפשי והתפקודי".
הסיפור הבא ממחיש עד כמה מצבם של בני הנוער בעוטף תלוי על בלימה, ואת אוזלת היד של המדינה בטיפול בהם. ביום שישי האחרון, ביקשה חבורת נערים מקיבוץ זיקים להפיג את השעמום בקצת אקשן, שבמזל גדול לא הסתיים באובדן חיי אדם.
הם לבשו בגדים כהים, כיסו את פניהם, הצטיידו בסכינים ואקדחים מפלסטיק, ובאישון לילה נכנסו לאחד מהבתים בקיבוץ כרמיה והעירו את בני הבית, שנבהלו למוות והגישו תלונה למשטרה.
"מאז ה-7 באוקטובר, הבית שלי מרושת במצלמות ואני ישן עם אקדח מתחת לכרית", אומר אחד מתושבי העוטף. "אם הם היו נכנסים אלי הביתה, הייתי מחורר אותם בלי לחשוב פעמיים. אני לא מצליח להבין איך הם עשו דבר כזה".
מאז האירוע, הרוחות בקיבוצים שעברו טראומה קשה בשמחת תורה. מנהלי הקהילות מנסים מאז להרגיע את הרוחות. "קהילה יקרה", כתבו בוואטסאפ שהופץ בקבוצה של אחד הקיבוצים. "היום התכנסה מנהלת חינוך כדי לדון באירוע שאירע בשישי שבו היו מעורבים מס' מנערי הקיבוץ. מבלי להיכנס לפרטי האירוע כלל, נבקש להביא לידיעתכם כי אנו מצויים בקשר מול הורי הנערים וחשוב לנו להיות חלק מהתהליך שיסייע לתת את המענה הטוב ביותר עבור הנערים שלנו ומשפחותיהם שהם חלק בלתי נפרד מהקהילה.
"למרות הכעס והרגשות המעורבים שיכול להיות שמצויים אצל חלקכם, נבקש לגלות סבלנות, חמלה ואמפתיה, לעבוד כולנו יחד על מנת להנמיך את גובה הלהבות ולהבין שכדי ליצור פה קהילה וסביבה בטוחה ומוגנת עבור כלל הילדים, יש לפעול באיפוק ובבגרות. המערכת בזיקים נבנית ואנו עושים את מירב המאמצים כדי לספק לנוער שלנו מסגרת שתהיה ראויה להם ותתן להם אלטרנטיבה טובה לזמנם הפנוי. מינהלת החינוך".
אבל התושבים לא מוכנים לעבור על האירוע הזה בשקט, למרות חקירת המשטרה והנסיונות להחריש את הסיפור ולכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. "אם דבר כזה קורה רק תשעה חודשים אחרי האסון שעברנו, מה יקרה בהמשך?", תוהה תושבת אחד הקיבוצים. "היה באזור גם מקרה של נערים שהיו מעורבים בסחר בסמים, וזה דבר שלא היה כאן קודם. הרשויות חייבות להקצות משאבים ותקציבים לטיפול בילדים האבודים האלה, לפני שיהיה מאוחר מדי".
מקיבוץ כרמיה נמסר בתגובה: "האירוע חמור. היתה פניה למשטרה כדי שיטפלו מה אירוע ונקווה שהתהליכים הנכונים יקרו, וזה לא יחזור על עצמו, כיוון שהוא עלול היה להסתיים אחרת לגמרי. במהלך היממה האחרונה יש חזרה של חברים לקיבוץ ואם המקרה הזה היה קורה היום, הנזק היה גדול פי כמה. גם כך הסיטואציה מאוד נפיצה".
מהנהלת קיבוץ זיקים נמסר: "מדובר באירוע חמור אשר בשל הרגישות הבטחונית ששוררת באזור היה יכול להסתיים באסון. האירוע מטופל על ידי גורמי האכיפה, הורי הנערים, מערכות החינוך, המוגנות, חוסן ורווחה, בישוב עצמו ובמועצה האזורית. בימים אלו של התחלת חזרת התושבים לבתיהם אנו עדים לקשיים מנטאליים לא פשוטים גם אצל הנוער וגם אצל אוכלוסיה בוגרת יותר. דרושה עוד הרבה עבודה אינטנסיבית מקצועית ורגישה של כלל גורמי המקצוע לסייע לכל מי שנדרש לעזרה זו. הנהלת הקיבוץ ביחד עם כלל השותפים פועלת לאתר את הקשיים ולספק את המענים הנדרשים".