המציאות המדינית והביטחונית מכתיבה: אין מנוס ממלחמה בלבנון

גורמים בכירים במערכת הביטחון טוענים שלא נכון היה לפנות בראשית המלחמה היקף כל כך גדול של יישובים ונכון היה להסתפק רק בפינוי יישובים צמודי גדר על רקע חשש מתרחיש דומה של ה-7 באוקטובר גם בגבול לבנון.

כדי להחזיר את התושבים לצפון יש שלוש אפשרויות עיקריות: הסדר מדיני שהגיע למבוי סתום, בניית רצועת ביטחון בשטח לבנון בכפוף לתמרון קרקעי ומלחמה כוללת נגד מדינת לבנון. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי על רקע המציאות המדינית והביטחונית אין מנוס לצאת למלחמה חרף האיומים האיראנים להצטרף למלחמה.

יש שיח מקצועי ערני מאוד במערכת הביטחון על האופן שבו מדינת ישראל נדרשת לטפל בחיזבאללה - כשברקע השאלות: האם באמצעות הסדר מדיני, מלחמה או המשך התשה מבלי להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם.

יש חילוקי דעות למול האזהרות האמריקניות לבל תדרדר ישראל את המזרח התיכון למלחמה אזורית. ולכן, מצופה כי מי שיעמוד בראש הצבא חייב להאמין בתרחיש המלחמה הרחבה נגד חיזבאללה, כי כל כולם יודעים איך מלחמה תתחיל ולא בהכרח איך תסתיים.

מבחינת שר הביטחון, יואב גלנט, רא"ל הרצי הלוי ממשיך בתפקידו לאורך כל משך הכהונה הקבוע בחוק בעוד שאחרים במערכת הביטחונית והפוליטית מעריכים כי רא"ל הלוי עשוי לסיים את תפקידו לפני החגים.

העובדה שחיזבאללה מסרב להסדר מדיני ובמקביל ממשיך בשיגורי רקטות, כלי טיס לא מאוישים והתקפות על העורף הישראלי רק מחזקת את הערכות בישראל, כי מלחמה עם מדינת לבנון היא עניין של זמן. השאלה היא האם ישראל תפתיע את חיזבאללה או הפוך.

כאמור, במלחמת לבנון ה-2 יצא חיל האוויר למבצע שכונה ליל הפאג'רים במהלכו השמיד צה"ל את מערך הרקטות לטווח הבינוני שהיו אז עיקר כוח האש שלו. מתקפת מנע נגד המערכים האסטרטגיים של חיזבאללה כולל תשתיות לאומיות תומכות טרור בלבנון, יכולים להוריד את ארגון הטרור על ברכיו כבר ביום הראשון.

העימות הטלוויזיוני בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ הוכיח מעל לכל ספק כי ישראל היא רכיב במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, ומשכך היא הופכת לשיקול משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות הדרג המדיני ישראלי האם לפתוח מלחמה בלבנון ולהשפיע על מערכת הבחירות ולא רק בגלל התלות הישראלית בחימושים, חלפים ולגיטימציה אמריקנית.

האם הדרג המדיני יחכה ליום שאחרי הבחירות? ותאריך נוסף משפיע על ישראל היא הטיסה הצפויה של נתניהו לנאום ההיסטורי בקונגרס (הדיפלומט הזר הראשון שנואם בפניו בפעם הרביעית). האם נתניהו יפספס הזדמנות היסטורית או יהפוך את נאומו לרתום את הרחוב האמריקני להרחבת הלגיטימציה הישראלית לצאת למלחמה נגד הארגון השיעי ואיראן - וכדי להשיב את הביטחון לחלקה הצפוני של ישראל.

היום הראשון תלוי בעיקר האם ישראל תגרר למלחמה או תיזום אותה בהפתעה מוחלטת. מאחר וחיזבאללה מחזיק במערכים אסטרטגיים משמעותיים הכוללים: טילי בליסטים, טילים מדויקים וכלי טיס לא מאוישים בהיקפים גדולים מאוד יהיה על צה"ל להגיב בעוצמה גדולה ומדויקת מאוד כבר בשעות הראשונות - זאת לפני שחיזבאללה יתעשת וישגר אותם על העורף הישראלי.

כדי להבהיר כמה המערכת הצבאית מתכוננת להידרדרות מדי יום כבר חודשים יש לציין שמדי לילה מתקיימת הערכת מצב בין מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר ומפקד פיקוד הצפון שבה הם בוחנים מחדש את היקף המטרות, חימושים, מוכנות שני הצדדים, ותרחישים להתקפה עד כדי פתיחת מלחמה בהפתעה גמורה ללא מודיעין.

הדבר מצביע על רמת מוכנות גבוהה מאוד, וזאת בנוסף לרמת מוכנות גבוהה של כוחות היבשה שחלקם נמצא בצפון וחלקם יעלה במהירות מדרום לצפון.

אם תפתח מלחמה בין אם ביוזמת ישראל ובין אם לא, יידרש הדרג המדיני לשאול את עצמו האם יש לייצר באמצעות תמרון קרקעי ואווירי רצועת ביטחון מהגבול הישראלי-לבנוני כדי למנוע שיגורי רקטות וטילי נ"ט על יישובי הצפון או לפעול למיטוט צבא חיזבאללה.

בשונה מרצועת עזה, יש בלבנון כוח התנגדות חמוש לחיזבאללה שמונה עשרות אלפי אוחזי נשק, וגורמים פוליטיים לבנוניים שיכולים להתנגד להמשך מלחמה אם תתפרץ תוך שילוב גורמים מדיניים אזוריים שיכבלו את ידי נסראלללה.

לכן, שוב, נכון להגדיר מה ישראל רוצה והאם היא תסתפק בפירוז השטח בדרום לבנון מפעילים חמושים של חיזבאללה או במניעת הקמת תשתיות טרור תומכות מתקפה בדומה ל-7 באוקטובר בחזית הדרומית.