מומלץ לכל מי שנופל מהכסא למראה הפרסום לפיו שרה נתניהו אמרה בפגישה עם משפחות החטופים כי אין לה אמון בראשי הצבא והם "רוצים לעשות הפיכה נגד בעלי", להתיישב עליו מחדש, להתרווח ולהירגע. מאיפה, לדעתכם, שאבו מזריקי הארס הבכירים והזוטרים של מכונת הרעל את כל תיאוריות הקונספירציה שלהם באשר לצה"ל, השב"כ, מערכת הבטחון, הפרקליטות, בתי המשפט, התקשורת וכל מי שביניהם? איפה נמצא המבוע הגדול של סיפורי הבדים המטורללים לפיהם הבעל של שקמה ברסלר מופעל על ידי ראש שב"כ, שמתואם עם ראש אמ"ן, שמקבל את הוראותיו מהרמטכ"ל שכפוף לג'ורג' סורוס וכל הנכבדים האלה התאספו רק כדי לפגוע ב"בעלי"?
המבוע הגדול נמצא במיאמי. הוא מוטציה של מבוע קטן אך צרחן, שמשייט בין הווילה בקיסריה, הבית ברחוב עזה ועוד כמה מקלטים גרעיניים ומקלטי מס הפזורים באתרים שונים בינינו. כשראש הממשלה יושב בקבינט המצומצם או המורחב או בדיונים ביטחוניים או בפגישות סופר רגישות עם האנשים המופקדים על בטחון המדינה, באי ביתו עסוקים בהכפשתם, או לפחות הפצת דיבתם. בדרך כלל הם עושים את זה בצורה מתוחכמת, חשאית, סמויה מן העין. המבוע הקטן לא מצליח להתגבר על יצרו בכל הקשור לסימוני לייק ברשתות ומסגיר את עצמו שם, פעם אחר פעם. הגרסה המוקדמת שלו, הלא היא המבוע הצרחן, כושלת בתחום הזה לעיתים נדירות יותר. הפרסום של מיכאל האוזר טוב בהארץ מהיום, היא אחת הפעמים הללו.
זה לא נגמר בראשי הצבא. הפראנויה החולנית, האובססיה הבלתי נשלטת לכוח, שררה, סימני שלטון ואבטחה מוגזמת, רק הולכים ומחמירים עם השנים. הגברת נתניהו היא כבר עבריינית מורשעת. זה קרה אחרי שקיבלה אין ספור הנחות סלב בתיק המעונות מהיועמ"שים לדורותיהם. היא כבר גרמה לנו (אוצר המדינה) לשלם אין ספור פעמים פיצויים לעובדים ועובדות של האגף הסגור הקרוי גם בטעות "מעון ראש הממשלה" בגין התעמרויות והתעללויות למיניהן. רק השבוע פורסם פסק דין טרי שחייב אותנו לשלם במקומה קרוב למיליון שקל לשלושה תובעים שעברו אין ספור מדורי גהינום כדי לרצות את מכונת הצווחות והדרישות שאינה ניתנת לריצוי. כפי שנאמר כבר ע"י כמה קורבנות עבר, "מה שלא תעשו, הם לא יהיו מרוצים אף פעם".
וישנו עניין האבטחה. ככל שמפלס הפראנויה והטירלול גואה, כך גוברת גם הדרישה הנזעמת להגביר את סידורי האבטחה. עוד לא נרגענו מהעלילה לפיה מפגיני בלפור כמעט פרצו לתוך המעון, עוד לא יבש הדיו על הבדיה לפיה כמעט בוצע לינץ' באומללה בעודה מתענה תחת סכינו של הספר בכיכר המדינה, והנה חזינו בסוף השבוע האחרון בשורות של טירוני מג"ב המקיפים את הבית בקיסריה. משל תיכף פורצים ההמונים עם הקילשונים פנימה, ופולים מתוך הבריכה המשופצת את תושבי המעון הנרדפים.
מוקדם יותר החודש התכנסה "הוועדה המייעצת" לאבטחת סמלי שלטון כדי לדון בדרישה להאריך את האבטחה של שב"כ, באמצעות היחידה לאבטחת אישים, על הבטלן הגולה במיאמי ועל הגברת הזועמת מקיסריה. לא, הם לא רוצים אבטחה של יחידת "מגן", המאבטחת את שרי הממשלה, או חלילה אבטחה מקומית שתסדר הקונסוליה במיאמי, או את כל אופציות האבטחה שאינן עולות מיליוני שקלים. הם רוצים שני מאבטחי עילית שמוטסים מהארץ ובאים, כמובן, עם מכונית משוריינת (במקרה שלה). השבוע גרר הבטלן את מאבטחיו ממיאמי לגוואטמלה. רק אלוהים יודע לאיפה הם ימשיכו משם.
לא זו, אף זו: באותו דיון השבוע צצה שוב הדרישה לקבוע כי מי שהיה ראש ממשלה מעל עשר, או 15 שנים, יזכה לאבטחה מהסוג הזה גם לאחר תום כהונותיו. אבל לא רק הוא. כל מי שבקיא בהלכות בני הזוג יודע שהוא לא לבד. אין כזה דבר לבד. לעולם לא תצעד לבדך, בנימין נתניהו. הדרישה הטריה היא שראש הממשלה ובני משפחתו יזכו לאותה אבטחה, גם אחרי תום כהונתו. בשלבים מסוימים כללה הדרישה הזו קביעה שהאבטחה תהיה "לכל החיים". בסוף השאירו אותה מעורפלת במינוי של "גם אחרי הכהונה".
למרבה המזל הוועדה המייעצת, שהונדסה להכיל שני ביביסטים ובכיר שב"כ לשעבר לו הוצע קידום מפתיע, דחתה את ההחלטה בבקשה הזו אבל האריכה את אבטחת השב"כ על הבן והרעיה בתקופה נוספת. זאת, למרות חוות הדעת הברורה של שב"כ שאין צורך בהארכה הזו והגברת יכולה בהחלט להסתפק באבטחה שמקבל שר בישראל (יחידת "מגן").
כולנו מכירים את הסיפור על נירון קיסר שראה את רומא עולה בלהבות מחלון ארמונו וניגן בכינור. סיפור שמעולם לא הוכח, אגב. הגירסה שלנו מעודכנת יותר. הכל בוער, המדינה נאבקת על קיומה, צה"ל מתמודד במלחמה בשבע חזיתות, הכלכלה קורסת, דירוג האשראי יורד, ישראל הפכה למדינה מצורעת אבל בארמון המלוכה העסקים כרגיל. בקרוב, יוצאו בכיכר העיר ראשי הצבא להורג בגין בגידה וניסיון הפיכה והכל ישוב על מקומו בשלום.