פסק הדין של בג"ץ בנושא גיוס תלמידי הישיבות והפסקת תקצוב תלמידי הישיבות מהיום (שלישי) הוא בהחלט דרמטי, אבל כרגיל כאשר קוראים את השורות הקטנות של פסק הדין מבינים שהתמונה כמו תמיד יותר מורכבת.
נתחיל מהשורה התחתונה: בג"ץ לא קבע שום דבר לגבי היקף הגיוס של החרדים, בנושא הזה מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן כתב באופן ברור: "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו", כך שנכון לעכשיו בג"ץ קבע שצריך לגייס אבל לא אמר כמה תלמידי ישיבות חרדים צריך לגייס בשנה הקרובה.
"אם הצבא יעבור 'הכשר' זה יכול להצליח"
לקביעה הזאת יש חשיבות מכרעת שכן היא מאפשרת הן לצה"ל והן לחרדים לנסות להתארגן על הסדר מסוים שיוביל לגיוס תלמידי ישיבות חרדים. בשיחות רקע שעשיתי בימים האחרונים עם גורמים שמעורים היטב בשיח הפוליטי החרדי עלתה התובנה הבאה: כדי שהחרדים יתגייסו צריך להקים חטיבה חרדית מופרדת ללא שירות נשים ועם כשרויות בד"צ. ובעיקר כפי שאמרו לי בני שיחיה - "תסתמו את הפה ותתנו לדברים לקרות".
כשניסיתי להבין למה אסור לדבר על זה, הסבירו לי את מה שאולי חלק מאיתנו מפספסים. הדינמיקה בעולם החרדי היא להתנגד כרגע לכפייה מבחוץ, ולכן צריך לגרום לדברים לקרות. "אף הורה חרדי לא ירצה שהילד שלו יסתובב ברחוב", אמר אותו גורם. "בצבא יש מסגרת, אבל המסגרת החילונית מאיימת על אותו הורה יותר מאשר הצבא. לכן אם הצבא יעבור 'הכשר' זה יכול להצליח".
נתראה בבג"ץ בעוד שנה
מהצד השני, אם עד כה לא הוצעה שום הצעה מכיוונם של החרדים לגיוס תלמידי ישיבות החרדים, קשה לראות כיצד הצעה כזאת תגיע אם בכלל בעתיד. במיוחד כזאת שמתאימה למציאות הישראלית אחרי ה-7.10. בהקשר הזה, ההחלטה של השופטים שלא להיכנס לסוגיית היקף הגיוס משאירה פתח רחב מדי לפרשנויות. במערכת הפוליטית יש כאלה שכבר מתדרכים על מסמוס פסק הדין תוך כדי מריחת היעדים בדיונים על חוק הגיוס החדש-ישן בנוסח שהציע ח"כ בני גנץ, כזה שיאפשר לפחות שנה של מסמוסים עד שתוגש העתירה הבאה בנושא.
ויש כמובן את העניין של הכסף. זה לא נושא פעוט כאשר מדברים על חברה עניה כמו החברה החרדית, אבל מסע גיוס התרומות של הרבנים בארה"ב לפי הבנתי מניב סכומים שיכולים לאפשר לישיבות לשרוד במשך שנה. כך שאם נסכם, נתראה בבג"ץ בעוד שנה.