בזמן ששופטי בג"ץ ניסחו את הפסיקה, שפורסמה היום (שלישי), על המשך מתן תקציבי הממשלה לישיבות ולכוללים במגזר החרדי בהיעדר חוק שמסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, המנהיגים הרוחניים החרדים נמצאים בשיאו של מסע לגיוס כספים בארצות הברית. היעד השאפתני הוא 107 מיליון דולר, סכום משוער לתקופה של שנה בהיעדר התקציבים הללו.
בפסיקה, שפורסמה כאמור היום, בית המשפט העליון קבע פה אחד כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול לגייסם. עוד נקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
כבר שלושה חודשים חלפו מאז הוציא בג"ץ צו ביניים נגד המשך התקצוב הישיבות, הפוליטיקאים החרדים לא הפילו את הממשלה וספק אם יעשו זאת עכשיו, אבל "עולם התורה" כפי שהוא מכונה בעולם החרדי כבר חווה את החיסרון על בשרו.
הרב משה הלל הירש, ממנהיגי הזרם הליטאי, התייצב השבוע בפני אילי הון בארה"ב וטען בפניהם: "חייבין להבין שזה חלק מחתירה של השמאל בארץ ישראל המנסים לקחת את כל כה התורה". הרב הפציר בהם להתגייס כלכלית כי "אלפי אברכים בארץ ישראל חיים במצב כלכלי של קצת יותר מכדי חייו, ומבלי התמיכה של הממשלה נופלים מתחת זה. מבלי התקציבים, כל ישיבה בארץ ישראל תהיה לה השלכות נוראות, יהיו ישיבות שיפלו או יסגרו לגמרי, חס ושלום התורה תפול".
ההחלטה של בג"ץ עוסקת בכ-66 אלף תלמידים שהיו בהסדר דחיית השירות ועכשיו אין בסיס חוקי לשחרר אותם משירות או לתת להם דחייה מגיוס לצה"ל. תקציב הישיבות הועלה בשנתיים האחרונות מ-1.2 מיליארד שקל ב-2022 ל-1.7 מיליארד שקל, כלומר בערך 140 מיליון שקל לחודש. התעריף לתלמידי ישיבה גדולה, שהם בדרך כלל רווקים בגילי צבא, עומד על 475 שקלים לחודש. התקציב לאברך כולל עומד על 855 שקלים. משמעות עצירת התקציבים היא שהישיבות יאבדו כ-38 מיליון שקלים לחודש. מדובר במכה קשה להן כמוסדות חינוך וגם עבור אברכי הכוללים כמי שמנהלים משקי בית שבהם "כל שקל חשוב".
אחת הבעיות שעשויות להתעורר עם פסיקת בג"ץ היא כי הקריטריונים דורשים מינימום של 40 תלמידים בישיבה ו-15 אברכים לכולל בעבור תקצוב ממשלתי. אם חלק מהתלמידים לא זכאים לתקצוב, מוסדות חינוך קטנים עשויים לרדת מתחת למספר זה וכך לאבד את כל התקציב גם עבור הבחורים שעדיין זכאים לכסף.
החרדים דרשו בעבר מראש הממשלה בנימין נתניהו לפצות אותם רטרואקטיבית על הכספים שנגרעו מהם אם תוסדר החקיקה בהמשך, אך המהלך הזה מוטל בספק. עד כה הם נמנעו מפרישה מהממשלה בשל היעדר תקציבים אך אם פסיקת בג"ץ תהיה משמעותית גם על גיוס תלמידי ישיבות ומעמד "תורתו אומנותו" בישראל - יכולות להיות לכך השלכות משמעותיות גם על עתידה של הממשלה.