בג"ץ צפוי למסור היום (שלישי) בשעה 11:00 את פסק הדין שלו בנושא חוק הפטור מגיוס לחרדים. העתירה שהוגשה לבג"ץ מתעסקת בנושא שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבה החרדים. משכך, למדינה אסור לתקצב את אותם תלמידי ישיבות, שכן כל תמיכה כספית שהממשלה מעניקה חייבת להיעשות על פי חוק. בד בבד, הממשלה מנסה לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, אך קידום החקיקה לא יכול להשפיע על פסיקת בג"ץ, מפני שכאמור החוק לא עבר בקריאה שנייה ושלישית ולא נכנס לספר החוקים.
פסק הדין שינתן היום עוסק בשתי סוגיות שונות: הסוגיה הראשונה היא חובת הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות החרדים בזמן שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס שלהם. בסוגיה זו ההערכה בקרב העותרים היא שפסק הדין יהיה פה אחד, כלומר 9-0, כל השופטים יהיו בעד לקבל את העתירה.
הסוגיה השנייה היא תקצוב תלמידי הישיבות ע"י הממשלה בזמן שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס שלהם. לפי נוהל התמיכות הכלכליות של הממשלה, היא אינה יכולה להעניק תמיכה כלכלית למען מטרה שלא מוסדרת בחוק. במקרה שלנו דחיית גיוס תלמידי הישיבות אינו מוסדר בחוק ולכן אי אפשר להעביר תמיכות כלכליות לתלמידי הישיבות בזמן שאין חוק שמסדיר את שהותם בישיבה במקום בצבא. בסוגיה זו הערכת העותרים היא שהעתירה תתקבל ברוב של 7 שופטים מול 2 שיתנגדו.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הגיב לקראת פסיקת בג"ץ: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".
על פי נוסח החוק שעבר בקריאה ראשונה, גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.
החוק הציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה. החוק מציע להפחית את התמיכה הכספית בישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
אחת המחלוקות העיקריות סביב נוסח החוק, היא האם יעדי הגיוס יופיעו בחקיקה כך שלא יהיה ניתן לשנותם אלא בחקיקה נוספת או לחילופין שהיעדים יופיעו בהחלטת ממשלה, כך שיהיו נתונים לשינוי במידה ולא יעמדו בהם. מחלוקת נוספת היא גם על היקף הסנקציות הכלכליות לישיבות במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס.