המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך מתח היום (שני) ביקורת חריפה נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וטען כי המעצרים בהפגנות נגד הממשלה "הפכו למטרה בפני עצמה". "קשה שלא להתרשם שישנה ציפייה מהשוטרים למעצרים, כיעד העומד בפני עצמו, אחרת קשה להסביר את הנתון של 1,500 מעצרים ורק 7 כתבי אישום".
"איפה נשמע ששר מראיין באופן שיטתי קצינים זוטרים יחסית כמו פקדים ורפ"קים כדי לבדוק את מידת הצייתנות שלהם", אמר. "כל קידום מאולתר משדר לקצונה שניתן להתקדם במשטרה, שלא דרך הצטיינות במילוי יעוד המשטרה. זו שערורייה שאין כדוגמתה". הדברים נאמרו בכנס "חדשנות ויזמות בקרימינולוגיה בעת שגרה וחירום" של החוג לקרימינולוגיה ומרכז חדשנות ויזמות במכללה האקדמית גליל מערבי.
אלשיך התייחס גם לסוגיית הקמת המשמר הלאומי. "המשמר הלאומי זה פיקציה!", אמר. "מדובר ביחידה שתגרום לזעזוע ארגוני חסר תקדים במשטרה הכחולה ובמג"ב. התחנות ריקות ומשותקות! מה שהמשטרה צריכה עכשיו זה יותר גורמי שיטור כחול: סיירים, בלשים וחוקרים, זאת לאחר שהמשטרה רוקנה מכוח אדם כדי להעצים את מג"ב. מה יקרה עם הקמת ה'משמר'? תחרות עם מג"ב? עם המשטרה הכחולה? איזה ערך ישיא המשמר? מי יבנה את הכח שלו? זה נשמע כמו קוריוז פוליטי והכל על חשבון צרכי המשטרה, גם אם יהיה כפוף למג"ב ולא חלילה ישירות לשר. הסיכון הגדול ביותר בתקופה הזו הוא הפגיעה בעצמאות המשטרה".
בנוסף, תקף אלשיך את מדיניות חלוקת הנשק של השר שמתבצעת לדבריו ללא בקרה ראויה. "לאירועי 7 באוקטובר היה אפקט דרמטי של פגיעה בתחושת הביטחון, אך זה לא מצדיק בשום צורה את חלוקת הנשק ההמונית ללא מנגנוני פיקוח ובקרה, באופן חפוז וללא הכשרה מתאימה לרבבות תושבים שמעולם לא הפעילו אקדח. מדובר בהפקרות שאנחנו עלולים לראות את תוצאותיה בטווח הרחוק בפשיעה, באלימות במשפחה ובסחר בנשק. אזרח חמוש שלא מיומן איננו מוסיף ביטחון, אלא מהווה סכנה לביטחון ועלול להפעיל אקדח מטווח לא יעיל ולפגוע חלילה בחפים מפשע".
נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד ציין כי "בשנים האחרונות תחום הקרימינולוגיה עבר שינוי משמעותי עם כניסת הטכנולוגיה והחדשנות לתמונה במטרה לשפר את ההבנה והניהול של תופעות פליליות. היכולות המתקדמות מאפשרות לאסוף מידע מדויק יותר, לנתח דפוסים מורכבים ולחזות פשיעה ביעילות גבוהה יותר, אולם החדשנות אינה מסתיימת בטכנולוגיה בלבד, אלא כוללת גם חשיבה יצירתית, פתיחות לשינויים ויכולת להתמודד עם אתגרים במגוון דרכים חדשות. היכולת לנצל את הטכנולוגיה באופן שתוביל לפריצות דרך משמעותיות תלויה ביצירת שיתופי פעולה בין אנשי אקדמיה, חוקרים, אנשי טכנולוגיה, מנהלי מערכת המשפט ויזמים חברתיים, כשכל אחד מהם עמו זווית ייחודית וניסיון מגוון".