כנס "מטראומה לחוסן" התקיים היום (חמישי) בשדרות, בסימן בריאות הנפש לצד אירועי 7 באוקטובר. ד"ר צביה זליגמן, מנהלת מרכז לטם באיכילוב לטיפול בטראומה, שבמשך שנים מטפלת בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, התייחסה למצב הרגיש של מטופלי הטראומה בבית החולים עם חזרת השבים והשבות משבי החמאס לישראל. "הם מאוד נדרכו וחשו פגועים מכך ש-"אור הזרקורים" לא עליהם. היה קשה לנו לשמוע את זה.
עוד הוסיפה זליגמן כי "הם חשו כי בעקבות המצב המלחמתי, יש לגיטמציה לשתף אך ורק בטראומה עכשווית ושטראומת הילדות שלהם או הטיפול בה לא נחשבת, זאת בנוסף לקושי שהם חוו כאשר החטופים חזרו. בניגוד לחטופים שכל המדינה חיבקה אותם ואנשים עלו אליהם לרגל, אף אחד לא בא אליהם ונתן להם את ההכרה לפגיעה שלהם. אין להם באמת מקום בטוח לחזור אליו, הם הרגישו ששכחו אותם".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, הודה למארחים ולנוכחים ואמר כי "בריאות הנפש זה האתגר של מדינת ישראל. לצד הטיפול בפן הפיזי בחיילים ובאנשים, אני רוצה שכל בתי החולים וקופות החולים יריבו על מטופלי בריאות הנפש ולא על מסוקים של חיילים".
גמזו טען כי הוא לא רואה מספיק פניות של אנשים לקבלת טיפול נפשי. "אנחנו חייבים להוציא אותם מהבתים ושיגיעו אלינו. להשקיע בפרסום בתחום ובקמפיינים, כאן אנחנו צריכים גם את הכוח של הרשויות המקומיות זה התפקיד שלנו ושלכם לדחוף להקמת עוד מבנים, אמר מנכ"ל בית החולים. "אני מזמין את שאר בתי החולים להצטרף אלינו ולהקים מרכזים כמו מרכז אסיף שלנו. אני אשמח שיהיה כנס כזה, שיבא- שדרות, שיבא אופקים- זה האתגר שלנו".
פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, התייחס בכנס להשפעת אירועי 7 באוקטובר על המדדים הנפשיים והפיזיולוגיים של אוכלוסיית מדינת ישראל והראה כי במהלך חודש אוקטובר, רמת המתח הנפשי הייתה גבוהה מאוד, גם בהתאם למבצעי עבר, חגים ואירועים מיוחדים.
לדבריו זה השפיע על מצב הרוח, המצב הנפשי הירוד, הפעילות הגופנית ואיכות השינה שהתקצרה מ-6.8 שעות לאנשים שלא מתמודדים עם פוסט טראומה ל-6.2. ולאנשים שכן מתמודדים עם פוסט טראומה לפחות משש שעות שינה בלילה. עוד נתון מדאיג שהציג הוא כי 55% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה ברמות שונות לעומת 11.4% בלבד מבעבר. 23% סובלים מחרדה המוגדרת בינונית או קשה.
סיון חבר, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים איכילוב, התייחסה לשיבת החטופים והחטופות, כאשר רק לאחרונה חזרה מהשבי נועה ארגמני, לצד הטיפול באמה ליאורה שחולה במחלת הסרטן. "הזמן שהם היו בשבי בשקט, גרם להם לדבר איתנו. קיבלנו אנשים שלא ידעו מה עלה בגורל משפחתם וזה היה מאתגר מאוד", אמרה חבר. "נפגשנו עם בני המשפחה והיו לנו שעות ארוכות עימם לנטוע בהם ביטחון ותחושה של הבנה. השבים והשבות הגיעו אלינו עם אובדן במשקל הגוף, חיוורים עם נגעי עור, כינים, הפרעות שינה ודברנות יתר ועם תנודות במצב הרוח. אנחנו לא שוכחים כי עדיין 120 אנשים שם והם חייבים לחזור עכשיו", הוסיפה.
ד"ר מיכל ליפשיץ, ברה"ן צה"ל ראש ענף הקליני, התייחסה למערך בריאות הנפש של צה"ל המונה 800 קב"נים בחירום, ובשגרה הם גדלו מ-230 ל-500 וחלקם גם נכנסים עם החיילים לשדה הקרב כדי לבצע פעולות התערבות ממוקדות בתוך הלחימה, וזאת לדרישת המפקדים. עוד אמרה כי "רוב הלוחמים לאחר החלטה משותפת וטיפול בחייל בחירום, חוזרים ללחימה. כל כוח שיוצא מלחימה מתבצעות שיחות סגירה על האירועים שחוו בעזה. כל חייל משתף את מה שהוא מרגיש ומכינים אותם לשלב הבא לחזרה הביתה ולשגרה של הקניות או לקחת את הילדים לבית הספר".
ד"ר לאה שלף, מביה"ס לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר והיחידה לתגובות קרב, סיפרה על החזית הקלינית בטיפול בחיילים שחוזרים מהלחימה הביתה ואמרה כי הם כרגע לא יודעים האם ההתערבות המוקדמת בטיפול, תמנע בעתיד פוסט טראומה או אובדנות וזה אתגר גדול עבורם. עוד אמרה כי "אנחנו רואים תסמינים של חיילים עם פוסט טראומה ואתה מתלבט אם להחזיר אותם לקרב או לא. אנו רואים גם חיילים שנפצעו חוו תחושה של חוסר שליטה ואשמה, אך יחד עם זאת עבור נשים האשמה גדולה יותר מכיוון שהן חשות מאוכזבות יותר, בעיקר נשים לוחמות".
פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח והחדשנות בבית החולים, סיכם ואמר על שיתוף הפעולה בין בית החולים איכילוב לעיר שדרות הנרקם בימים אלה: "יש כאן מלא חיבורים ואנשים שהגיעו לכאן כדי לשמוע את החוויות של תושבי שדרות מקרוב. אנשים שחשבו שראו הכל ושמעו הכל, גילו דברים חדשים וזה כבר מרענן. התו תקן של ישראל הוא היכולת של כל האנשים במדינה לקום ולהתאושש מכל מצב, ובאותו הזמן הישראלי גם יודע להמציא, לאלתר ולפרוץ גבולות. אנחנו עדיין בתוך האירוע שלא מסתיים כבר 9 חודשים עוד מעט, הכי חשוב שנהיה כולנו ביחד ונייצר סביבה טיפולית טובה יותר ועשירה יותר".