הנאנסת משמרת מאשימה את הוריה בגזילת הפיצויים שקיבלה

12 שנים לאחר שנפלה קורבן לאונס קבוצתי של נערים מקיבוץ שמרת, יוצאת הצעירה שנאנסה בהאשמות חמורות נגד הוריה. בראיון למעריב היא טוענת כי הם כי גזלו את הפיצויים שקיבלה והפעילו עליה לחץ פסיכולוגי כבד.

"ההורים שלי רימו אותי ולקחו את כספי הפיצויים שקיבלתי מהבחורים שאנסו אותי. הם תמיד האשימו אותי שבגלל שנאנסתי עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר", כך מספרת הצעירה שהיתה בת 14 בזמן האונס, וכיום היא בת 27. לדבריה היא מתכוונת להגיש תביעת פיצויים נגד הוריה, על כספים שלטענתה גזלו ממנה.

הפרשה החלה לפני 12 שנה. הנערה התגוררה אז עם משפחתה בקיבוץ שמרת. היא התלוננה כי נאנסה בידי 11 נערים בזה אחר זה. בסופו של דבר רק ארבעה מהם הורשעו - אופיר בארי, נדב ביטון, אריק חזון וצפריר צביסון. הם נידונו לעונשי מאסר ובסיומו של הליך משפטי ארוך שילמו לנערה 160 אלף שקל פיצויים.

הנערה סיפרה כי לאחר האונס סבלה במשך שנים מדיכאון, לא יצאה מביתה ונזקקה לטיפול פסיכולוגי.

כעת היא טוענת כי הוריה הונו אותה וניצלו את מצבה הקשה. לדבריה, היא לא ידעה כי זכותה לקחת עורך דין משל עצמה והם ניצלו זאת והחתימו אותה על הסכם לפיו היא תקבל רק 40 אלף שקל מהפיצויים בעוד שהם יקבלו 120 אלף.

"אמא שלי לא הפסיקה להאשים אותי באונס. היא ידעה שאני צודקת אבל האשימה אותי בכך שהוצאתי אותה מהחיים הקלים של הקיבוץ". לדבריה היא נאלצה לעזוב את הבית בגלל רגשי האשמה. "אני היא זאת שלא ישנה בלילות - והם אלה שלקחו את הכסף. אני עדיין לוקחת פרוזאק והם לקחו את הכסף. אמא שלי בכתה לי שהם לא יכולים לשלם שכירות. אני רוצה את הכסף שלי בחזרה". הנאנסת סיפרה כי לא רצתה להעיד נגד האנסים בגלל הטראומה בה היתה שרויה "הייתי במצב קטסטרופלי, לא היו לי חברים או לימודים. ואז אמא שלי לחצה עלי להעיד בבית המשפט בגלל שיהיו פיצויים אחר כך", אמרה הצעירה. "אמא שלי רודפת בצע. כשהיא רוצה משהו היא יכולה לדרוך על גופות של אחרים".

הצעירה סיפרה כי ויתרה על הפיצויים להוריה כאשר היתה בהריון עם בתה הראשונה. כיום היא מתגוררת בדרום הארץ, אינה עובדת ומפרנסת את שלושת ילדיה מקצבת ביטוח לאומי. מאז האונס היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי. לדבריה תיאבק "עד הסוף" כדי לקבל את הכסף המגיע לה, לטענתה, מהוריה. "אני צריכה את הכסף לגדל את הילדות שהן הסיבה היחידה לחיי".

אמה של הצעירה הסתפקה בתגובה הבאה: "היא חתמה על ההסכם כמו שאני חתמתי. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה".