בג"ץ קיים דיון מוקדם יותר היום (שלישי) בעתירה שעוסקת בתיקון פקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר". מדובר בתיקון המעגן את סמכותו של השר לביטחון לאומי על המשטרה, ויאפשר לו להתערב בעבודתה, ולקבל מידע ולהשפיע, כנראה, על חקירות, להן רגישות פוליטית. המפכ"ל, יעקב שבתאי, הגיע היום לאולם הדיון וביקש להציג את עמדתו באשר לחוק הנדון - אך סורב על ידי סגל השופטים.
כעת, שעות בודדות לאחר סיום הדיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, מפכ"ל המשטרה שבתאי שלח ליועצת המשפטית לממשלה את התייחסותו לחוק השנוי המחלוקת - זו הגישה אותו לבג"ץ. שבתאי מתח ביקורת חריפה נגד החוק של השר הממונה עליו: "מאז החקיקה נפגעו העקרונות הבסיסיים בעבודה המשטרה".
"ההכרעות שיתקבלו בעתירה זו הן קריטיות לעתיד המשטרה ולתפקודה", התריע שבתאי במכתבו. "הן ישפיעו באופן עמוק על דמותה של המשטרה, על יכולתה לבצע את משימותיה באופן ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועל יכולתה למלא את ייעודה על פי החוק באופן חוקי".
שבתאי הוסיף: "משטרה שאינה ממלכתית, משטרה המושפעת משיקולים זרים, לא יכולה לבצע את תפקידה, ובהכרח תאבד את אמון הציבור. אני עומד לסיים בקרוב את כהונתי כמפכ"ל לאחר כ-38 שנות שירות, רובם בתפקידים מבצעיים ולאחר כהונה של שלוש וחצי שנים כמפכ"ל, בהם עבדתי עם שלושה שרים. עתידה של המשטרה ושל החברה בישראל חשוב לי ועל כן בחרתי להתייחס לנושאים הנדונים בעתירה".
שבתאי מציג במכתבו שני עקרונות בסיסיים שלטענתו "מבהירים את ההכרח בעצמאות המשטרה" ועלולים להיפגע בעקבות החקיקה: "העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב. בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. כאשר שוטר ניגש לאזרח לצורך הפעלת סמכות - האזרח חייב לראות לפניו את החוק ולא את הממשלה או שר. על מנת לוודא זאת, חייבת להיות הפרדה ברורה בין שיקולים פוליטיים לבין הפעלת הסמכות".
"עיקרון שני הוא, שהמשטרה היא מערכת הירארכית, שפועלת על פי פקודות. שוטרים נדרשים לפעול בתנאים לא פשוטים, החל מלחימה של ממש וסיכון חיים, אירועים מורכבים המחייבים הפעלת כח ועימות פיסי וכן פעילות מאומצת בתנאים קשים ומורכבים, לעיתים במשך שעות רבות, ימים ולילות. גם מרכיב זה מחייב לחזק את עצמאות הגורם הפוקד, הגורם המקצועי, המפעיל את הכח".
לאור זאת, כותב שבתאי: "חייבת להיות הפרדה ברורה שתבוא לידי ביטוי במנגנונים מּובנים הלכה למעשה. מצב חוקי עמום, שאינו מגדיר את הכלים למימוש ההפרדה עלול להביא להתערבות פסולה בעבודת המשטרה".
שבתאי מציג בפני בג"ץ ארבעה נושאים מרכזיים שיש לשים עליהם דגש במהלך הדיון בחוק בן גביר.
- מניעת התערבות באירועים קונקרטיים: "חייבת להיות הבחנה ברורה בין קביעת מדיניות כללית לבין התערבות של הדרג הפוליטי בשאלת ה"איך". הניהול האופרטיבי של אירועים מבצעיים חייב להיות באחריות וסמכות מלאה של המפכ"ל ושל המפקדים, ללא התערבות ישירה או עקיפה".
- הקצאת כוחות: "אופן חלוקת הכוחות והקצאתם ברמה הארצית והמקומית חייב להיות נתון להחלטות המפכ"ל. תיעדוף המשימות העומדות בפני המשטרה, שתמיד תהיה בחסר של כח אדם, מחייב הכרעות יומיומיות שהן בעיקרן החלטות מבצעיות ומקצועיות. מה דחוף ומה דחוף יותר, כמה כח אדם נדרש לכל משימה וכיצד לתכנן את המשימות השונות ולקבוע סדרי עדיפויות פרטניים בכל זמן נתון".
- קשר ישיר בין השר לדרגי השטח: "על מנת לשמר את אחריותו וסמכותו של המפכ"ל כדרג הפוקד היחיד על השוטרים, חובה למנוע התערבות ישירה של השר או גורמים פוליטיים אחרים באופן ישיר מול דרגי השטח. קשר כזה מייצר השפעה קונקרטית על התנהלות המפקדים באירועים ופוגע בשרשרת הפיקודית וביכולת המפכ"ל והמפקדים לממש את אחריותם כפי שהצגתי קודם לכן".
- מינויים: "סוגיית המינויים היא תמיד כבדת משקל, בפרט בארגונים הירארכיים הפועלים על בסיס דרגות. מינויים לתפקידים נחשקים, בודאי בכירים, הוא אחד המנופים החזקים ביותר בניהול ארגון וביכולת השפעה על הארגון בזמן אמת - גם במשטרת ישראל. במשטרה מתקיימים הליכי מינוי סדורים, על בסיס פקודות ונהלים. יש חשיבות עליונה להקפיד בתחום זה על מסגרת פורמלית סדורה. על פי חוק, השר לביטחון לאומי מוסמך למנות כל קצין מדרגת סגן ניצב ומעלה. אזכיר, כי בצה"ל, מעורבות השר מצומצמת הרבה יותר".
לסיכום, כותב המפכ"ל: "עצמאות המשטרה והא-פוליטיות שלה במסגרת הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידה היא קריטית ליכולתה לתפקד ולאכוף את החוק. שוטר המפעיל סמכות כלפי אזרח מייצג את החוק ולא את השר".
"חקיקה מסוג זה יש לעשות בזהירות ולאחר עבודת מטה מעמיקה אשר תגדיר את 'הרעיון המסדר' שממנו ניתן יהיה לגזור את ההסדר הראוי. כמו כן, החקיקה נדרשת לעסוק לא רק בסמכויות השר אלא במקביל לבסס את עצמאות המשטרה בהפעלת שיקול הדעת ואת הא-פוליטיות שלה, כפי שנקבע גם בוועדות קודמות ובפסיקה של בית המשפט הזה. בחוק הנוכחי חסרות הקביעות האלה", הזהיר שבתאי.
"כפי שהסברתי, 'עצמאות המשטרה' אינה רק סיסמא אלא יש לה ביטויים מעשיים פרטניים בולטים, אותם תיארתי בתמצית: איסור על התערבות באירועים קונקרטיים; הקצאת כוחות; מניעת קשר ישיר עם גורמי השטח וסוגיית המינויים. אני משוכנע, כי כל הליך מעמיק, אילו היה מתבצע, היה נותן ביטוי לסוגיות אלה והיה מעניק כלים לשמירה על אופיה הממלכתי של המשטרה, ואני סבור כי חשוב שבית המשפט יראה
לנכון להתייחס לחוסר הקיים כיום בכלים אלה".