באחת ההפגנות לאחרונה ראיתי שוטר דוחף באלימות מפגין מבוגר, שנפל על הגב, המום ונאנק מכאב. אני נותרתי נדהמת ואילמת. אלימות שוטרים כלפי מפגינים המממשים את זכותם לחופש המחאה בהפגנה לא אלימה, הפכה לחזון נפרץ.
באחת ההפגנות חטפתי זרנוק של בואש. הסירחון הדבק בגוף נורא, אבל הפגיעה הנפשית קשה בהרבה: חוויה שכבוד האדם שלי חולל, שהחירויות שלנו כאזרחים נרמסות, שהביטחון שלי בצדק ובשמירה על כללי משחק דמוקרטיים מתערער. הגוף שאמור לשמור עלי, פוגע בי באלימות.
כעובדת סוציאלית שעוסקת בטיפול באלימות במשפחה, עבדתי רבות לצד שוטרים.ות וראיתי בהם שותפים.ות לעבודתי. בעבר הנחיתי השתלמויות לשוטרים.ות בנושא תפיסת התפקיד המקצועי והאתי של שוטרים במדינה דמוקרטית. לצערי, אני מניחה שתהליכי ההכשרה של שוטרים נראים כיום אחרת.
במשך שנים המשטרה פיתחה תורת שיטור חדשה בתחום האלימות במשפחה והצליחה להטמיע שינויים ושיטות עבודה הנדרשות להגנה על קורבנות; לעיתים במהירות ובמקצועיות גבוהות יותר מאשר שירותים ממשלתיים אחרים. כמי שניהלה מקלט לנשים נפגעות אלימות אני זוכרת בהערכה עבודה מקצועית משותפת עם שוטרים, שאפשרה הגנה על נשים בסיכון.
זכויותיה של משטרת ישראל רק מדגישות את הרוח הרעה הנושבת בארגון תחת הממשלה והשר הנוכחי, החותר להשתלטות פוליטית על הארגון: אלימות שוטרים כנגד מפגינים שומרי חוק, כולל בני משפחות החטופים ורופא המגיש עזרה רפואית; שימוש לרעה בכוח במטרה להטיל אימה על מתנגדי הממשלה; שוטרים שבמחדלם מגבים בפועל עבריינים אלימים המציתים משאיות של סיוע הומניטרי לאזרחים בעזה.
עמיתי השוטרים - אני חושבת עליכם וחשה צער, זעם וחרדה. אתם ממלאים את תפקידכם בזמן של שסע חברתי, מלחמה ואסון קשים מנשוא. מי מסייע לכם בהתמודדות האישית והמקצועית בתקופה הנוראית הזאת?
איך קרה שאזרחים נורמטיביים מסומנים על ידכם כעבריינים שיש לדכאם רק בשל התנגדותם לממשלה? איך הפכה המשטרה לגוף המגן על הישרדות השלטון ולא על זכויותיהם הדמוקרטיות של אזרחי המדינה? האם ההשתלטות העויינת על ארגונכם נתקלת בהתנגדות פנימית? האם אתם מכירים בנזק החברתי המתחולל כאשר אזרחים מאבדים את אמונם במערכת אכיפת החוק בשל דפוסי פעולתה הנוכחיים?
אני חרדה מכך שתהליכים דומים עלולים להתרחש גם במערכות ציבוריות אחרות ובפרופסיות הטיפוליות. לאחרונה התפרסם שמפגין נעצר בביתו בלילה ע"י שוטרים, כשבתו הקטנה הושארה עם שוטרים זרים, באיום שאם האב לא ימצא סידור לבתו הם "יזמינו את הרווחה". האם לדידה של המשטרה מעתה והלאה כל הורה המתנגד לממשלה יסומן כהורה הפוגע בילדו? האיום הזה הוא שימוש לא מוסרי בכוחה של המשטרה, שהפכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, המתיישר בהתאם לרוח המפקד ולפקודותיו הבלתי חוקיות בעליל.
אחד התפקידים החשובים של "הרווחה" הוא להגן על קטינים בסיכון, כאשר השיקולים המנחים עו"סיות בפעולתן הם מקצועיים ואתיים. מה יקרה אם וכאשר המשטרה "תזמין את הרווחה" במקרה דומה? אני רוצה להאמין שעמוד השדרה האתי של עו"סיות יגבר על לחצים פוליטיים הקשורים ברוח הזמן וברוח השלטון. ומה אם המשטרה תאיים שהם יגרמו לאשפוז פסיכיאטרי בכפיה של מפגינים? או שיגרמו לשלילת זכויותיהם הסוציאליות? איך אנשי מקצוע ונותני שירות בגופים ממסדיים יתמודדו עם הלחצים הללו?
השאלה הדחופה שעולה בימים החשוכים הללו היא כיצד להתנגד ואלו מנגנוני חיסון יכולים להגן על אנשי מקצוע מפריצה של גבולות מקצועיים ואתיים, במערכות ממסדיות המתפקדות תחת שלטון דכאני ואנטי דמוקרטי. מודעות לערכי הליבה של עשייה מקצועית בחברה דמוקרטית היא תנאי מקדים ליכולת להתנגד: ערכים של חירות וכבוד האדם, שוויון ערך האדם ושוויון בפני החוק, כמו גם ראיית השלטון ומוסדות המדינה כלים בשירות טובתם ומימוש זכויותיהם של האזרחים ולא להיפך.
לאחרונה צפיתי בסרטון בו נראתה שוטרת מפנה מפגינים מכביש, בכבוד ובאיפוק; התנהלות שאמורה להיות מובנת מאליה והפכה ליוצאת דופן. גם בארגון שדגל שחור מתנוסס מעל התנהלותו, יש משמעות לליבה הערכית של היחיד בארגון ולחופש שלו לבחור בין התנהלות מקצועית ראויה לכזו שאינה ראויה. יקשה לממש מדיניות ממסדית פוגענית אם תיווצר מסה קריטית של אנשי מקצוע שיתנגדו לה. זה מונח לפתחינו.
הכותבת היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, יו"ר שותפה של ועדת האתיקה באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים