"זאת רולטה רוסית", ככה מגדירה מירב משה ממושב שאר ישוב את חיי היום-יום בגליל העליון מאז תחילת המלחמה. ביום שישי היא היתה על גלגל הרולטה. "אני עוד מעכלת את זה, החוויה הזאת עדיין לא שקעה", אמרה.
שאר ישוב הוא מושב שפונה מתושביו זמן קצר אחרי תחילת המלחמה, יחד עם ישובים נוספים הסמוכים לגבול עם לבנון. בעלה של מירב הוא חבלן משטרה ונותר בבית, בנם הבכור משרת בצבא והיא עברה עם שני ילדיהם הצעירים לבית מלון בטבריה. אחרי שלושה שבועות בבית המלון הילדים התחננו לחזור הביתה והם שבו לשאר ישוב. "שיגרת החיים פה לא פשוטה; יש נפילות, יירוטים ואזעקות. זה קשה וזה נמשך כבר כמעט תשעה חודשים. תמיד עולה השאלה - לצאת מהבית או להישאר, ללכת לקניות או לא ללכת", אמרה.
כך היה גם ביום שישי בבוקר. הבן החייל יצא לחופשה ורצה להסתפר. כמו שירותים נוספים שנעלמו מחיי התושבים באזור, גם למצוא היום ספר הפך למשימה לא פשוטה. מתברר שמאז תחילת המלחמה מגיע פעם בשבועיים ספר לקיבוץ שמיר ומירב נסעה לשם עם בנה. כשהיו בדרכם הביתה, סמוך לקיבוץ כפר סאלד, נפלה רקטה על הכביש ושתיים נוספות סמוך לכביש. זמן קצר קודם עבר שם בעלה.
"נולדתי בקריית שמונה וגדלתי לתקופה של נפילות הקטיושות בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ובמהלך השנים אחר כך. אני לא נכנסת לפניקה, אבל כשחווים דבר כזה ברור שעובר בראש 'מה היה קורה אם..?'".
ממש באותו מטח חוו גם נוסעי מכונית פרטית שנכנסו לקריית שמונה את אותה חוויה, ואפילו באופן מוחשי יותר. מצלמת הדרך המותקנת על השמשה הקדמית של המכונית תיעדה את הרקטה שחלפה מטרים בודדים מהם. צילום של דובר עיריית קריית שמונה, מתעד את הרקטה נעוצה בכביש של שדרות תל חי וחבלן משטרה שהגיע למקום. לו היה נהג המכונית נוסע קצת יותר מהר, הרקטה הזאת היתה גורמת לאסון, כמו גם אותה רקטה שנפלה מעט מזרח משם, ליד כפר סאלד. ומשחק הרולטה נמשך.