האנשים שיפילו את נתניהו, למרות שהשמאל עושה הכל כדי לשמר את שלטונו

יהודה דואה הוא שם שלא היה מוכר להרבה ישראלים - ואפילו הם מעורים היטב בענייני אקטואליה - עד לפני כמה ימים. דואה הוא פוליטיקאי צעיר (31) שמכהן כראש המועצה המקומית קצרין, עיר-עיירה, שלקראת סוף השבוע שעבר, נוספה למעגל הלחימה בצפון.

דואה התראיין לתכנית (המשתפרת!) של אופירה אסייג וחיים לוינסון, בערב שבת ומאחר ששפע ביקורת נוקבת נגד הממשלה ואוזלת ידה בכל הנוגע לחזית הצפון, לא התאפק לוינסון מלשאול אותו בעד מי הוא הצביע בבחירות הכלליות. דואה קצת התפתל, השיב שהוא השיג את ראשות המועצה ברשימה לא מפלגתית, אבל אישר שהוא איש ימין - שזאת דרך לומר בהרבה מילים את מה שקשה להגיד בפשטות, נוכח המצב: "הצבעתי ביבי".

קשה להחליט איך להגדיר את השאלה של לוינסון: האם היא יותר חצופה או יותר מטומטמת? חצופה - כי כמה מהחברים של לוינסון כבר התנצלו על תמיכתם בתהליך אוסלו, שאולי נבע מכוונות טובות, אבל המיט על ראשינו את האינתיפאדה השנייה? ואם כבר הזכרנו את זו:

כמה התנצלו על תמיכתם באהוד ברק, שעל הנייר נראה כמועמד מושלם לראשות הממשלה, אבל התברר כנכה-רגשית עד כדי כך שלא הצליח לנהל את ממשלתו מבפנים ואת ענייני המדינה מבחוץ (התמונה שלו דוחק-דוחף את ערפאת בקמפ דיוויד, לא השאירה לאחרון הרבה ברירות אלא להתפוצץ, תרתי משמע)?. ובכן, לא רבים.

כן, השמאל הישראלי טוב בלדרוש מיריביו להכות על חטא, אבל לא מסוגל להכיר בחטאיו שלו, לא כל שכן להתנצל עליהם. אלא שעם כל הכבוד לפגם המוסרי שגלום בדרישה ממצביעי נתניהו להביע חרטה פומבית על מעשיהם, יש פה גם טיפשות צרופה מצד מי שמבקשים לשחרר את מדינת ישראל מלפיתתו של האיש שממיט עליה-עלינו חורבן.

למה? כי חזקה על הליכודניקים שהם יודעים את האמת. כן, הם טעו לחשוב שאין כמו נתניהו לנהל את ענייני המדינה. להגנתם הם יכולים לטעון שהיו שנים בהם זה התברר כנכון, שנים של פריחה כלכלית וביטחון יחסי (גם אם האחרון הסתבר כמסך עשן שמאחוריו חרש האויב מזימות רעות, שלא סוכלו במועדן). כלומר, הם לא ממש טעו אלא לכל היותר החמיצו את הרגע שבו הביביזם נפרד מהימין האידיאולוגי והפך לכת בעלת מאפיינים שבתאיים.

לליכוד יש אחיזה מרשימה בשלטון המקומי, אולי המערך השלטוני היחיד שעוד מתפקד במדינת ישראל, הגם שהמדינה פשוט מתעללת בו.

מחיים ביבס שעומד לא רק בראש השלטון המקומי אלא גם בראש אחת העיריות החזקות ביותר (מבחינה סוציו אקונומית - מודיעין-מכבים-רעות) ועד לבני ביטון מדימונה.

מאביחי שטרן בקריית שמונה (אולי המקרה הכי ברור של פרידת המושגים "ליכוד" ו"ביביזם") ועד לתומר ("היהלום") גלאם באשקלון, מדוד אזולאי במטולה ועד לאלון דוידי בשדרות (אמנם לא ליכודניק, אלא מימין לליכוד, אבל מי שאחראי יותר מכל לבחירתו המחודשת של נתניהו, אחרי שאפשר את כניסתה של עידית סילמן, שלבסוף הפילה את ממשלת השינוי, לכנסת הקודמת).

חלק מהם כבר משמיע ביקורת גלויה על נתניהו ועל חוסר התפקוד של ממשלתו, חלק אחר (כמו ביטון וגלאם למשל) עדיין זהיר בלשונו, כמבקש לדעת אם יבולע לו אם יעז להגיד בגלוי את מה שהוא אומר בשיחות סגורות. המשותף לכולם: הכרה מוחלטת בכך שהממשלה הנוכחית היא הרעה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בעיניים כלות הם מביטים בדרישות התשלום של משרד הדתות למשל (כמו במקרה של מטולה שעלה לכותרות), בגרון ניחר הם צועקים למען תושבי עריהם שנעדרים פתרונות מיגון, אחרי שתקציב המיגון נחמס לטובת ממשלה שמספר השרים בה עומד ביחס הפוך ליכולותיה.

בעיניים מצועפות הם טומנים את מתיהם, גיבורי צה"ל, בעוד ממשלת הכלום ושום דבר של נתניהו מעבירה את חוק ההשתמטות. הם שזקוקים לכסף לחינוך ורווחה, הם הראשונים להבין עד כמה נוראית היא העובדה שממשלת ישראל עוסקת בשוד הקופה הציבורית, למשל דרך חוק הרבנים.

במילים אחרות: הם יודעים את האמת הכואבת על מה שעולל נתניהו למדינת ישראל הרבה יותר מכל קפלניסט שתובע מהם, בחוצפתו, להתנצל על השיוך הפוליטי שלהם.

נחשו מה? הם גם יהיו אלה שיסיימו את הקריירה הפוליטית הארוכה ביותר של ראש ממשלה מכהן בישראל. לא מאמינים? די אם ניזכר שראשי הראשויות המקומיות הם אלה שהורידו את "המערך" השנוא, שלא ראה אותם ואת מצוקות תושביהם ממטר (מהפך שבאמצע שנות השבעים נחשב לבלתי אפשרי, כמעט מנוגד לסדרי הטבע, ממש כמו הפלת נתניהו היום) - והם אלה שיפילו את נתניהו מכיסאו.

גם נתניהו יודע את זה. הוא יודע שאת הנעשה אין להשיב, גם אם יצליח בדרך נס לסיים את המלחמה במהירה ואז להטביע את העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות בתקציבים (שאין לו - לא רק בגלל הוצאות המלחמה האדירות, אלא גם כי הוא אנוס לשפוך אותם בתחומי הממשלה כדי לשמר את הקואליציה), לכן הוא משתדל בכל מועדו לדחות ככל האפשר את מועד המפגש עם הבוחר שהתפכח.

זאת כנראה הסיבה לחיוך הרחב, הראשון והאמיתי שעלה על פניו עת הצליח להעביר את חוק ההשתמטות. כן, הוא יורק בפרצופם של כל חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, אבל הי - הוא לפחות השיג עוד כמה חודשים שיאפשרו לאבטח את יאיר במיאמי ולשפץ את הבריכה בקיסריה.

ראשי הרשויות המקומיות, בדגש על הפריפריה, הם אלה שהביאו את הליכוד של בגין, שנתן להם תקווה, לשלטון - והם אלה שיורידו ממנו את הליכוד של נתניהו, זה שמעל באמונם.

חזקה עליהם שיעשו זאת למרות מפגינים מטומטמים בקפלן, בפירנסינג ושיער ורוד שצועקים "עכשיו, עכשיו" (כאילו הדבר תלוי רק בממשלת ישראל, בלי קשר כמובן לביקורת עניינית ומוצדקת על התנהלותה בנושא החטופים), שאינם שונים מהותית מהסטודנטים המפגינים נגד ישראל בקמפוסים ברחבי אירופה וארצות הברית.

חזקה עליהם שיעשו זאת למרות אנשי תקשורת מתנשאים ומדושני עונג ששואלים אותם כמו ששואלים ילד רפה שכל: "למי הצבעת בבחירות האחרונות?".

למה הם יעשו זאת? כי יש להם, שפוגשים מקרוב ועל בסיס יומי את מצוקות התושבים, עוד את התכונה ההיא, שנסתלקה כליל מהשלטון המרכזי. משהו שייחד פעם אישי ציבור, משהו שנתניהו בורח ממנו כמו מאש: יש להם אחריות.