וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"נראה את ההתאוששות בעוד כעשר שנים": נזקים כבדים ליערות בגליל שנשרפו במלחמה

עודכן לאחרונה: 16.6.2024 / 18:43

על פי ההערכות, בין 20-15 אלף דונם של יערות נשרפו בגליל העליון כתוצאה מנפילת רקטות שנורו או משברי יירוט. הנזקים עולים בצורה משמעותית ממלחמת לבנון השנייה ב-2006. מנהל אזור גליל עליון-גולן בקק"ל: "הנזקים לא מתבטאים רק בהרס של עצים אלא גם בבעלי חיים"

בווידאו:שריפה ביער ביריה, 13 ביוני 2024/אור, תושב עמוקה

עובדי הקרן הקיימת לישראל המשיכו גם היום (ראשון) לכבות את השריפות שהתחדשו באזור יער ביריה שמצפון לצפת. על פי ההערכות, בין 20-15 אלף דונם של יערות נשרפו בגליל העליון בחודש האחרון כתוצאה מנפילת רקטות שנורו מלבנון או משברי יירוט. הנזקים שנרשמו עד כה עולים בצורה משמעותית על נזקי השריפות שנגרמו במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.

אלי חפוטה, מנהל אזור גליל עליון-גולן בקרן הקיימת לישראל אמר כי "ברכס הרי נפתלי, מכפר גלעדי ועד לצומת כ"ח, נשרפו כ-10,000 דונם של שטח מיוער. בין 5,000-4,000 דונם נשרפו ביער ביריה ועוד כ-5,000 דונם נשרפו ביערות ברעם, מירון ובשטחים מיוערים נוספים". היקף היערות שנשרפו הוא כפול משטח היערות שנשרפו בגליל לפני 18 שנים.

יער חרוך לאחר השריפות בצפון. קקל, אתר רשמי
יער חרוך לאחר השריפות בצפון/אתר רשמי, קקל

בשנים שחלפו משנת 2006 קק"ל שיקמה וחידשה את היערות, וכעת עלו בלהבות רבע מאותם שטחי חורש חדשים בהם ניטעו עצי חורש טבעי וארזים. עם תום המלחמה ייאלצו בקק"ל לשקם שוב את יערות הגליל העליון. עם זאת, חפוטה מבהיר כי לא כל שטח מיוער שנשרף הוא בגדר "טוטאל-לוס. במקומות שבהם האש לא עלתה לצמרות העצים, או בחורש שבו רק האדמה נחרכה, העצים יתאוששו וכבר בשנה הבאה נתחיל לראות סימני התאוששות ותוך שנים בודדות נראה שוב את הצבע הירוק. בשטחים שיצטרכו לעבור שיקום ונטיעות חדשות, נראה את ההתאוששות של היערות בעוד כעשר שנים".

עוד בוואלה!

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

לכתבה המלאה
יער ביריה השרוף, יוני 2024. אלי חפוטה, קק"ל, אתר רשמי
יער ביריה השרוף, יוני 2024/אתר רשמי, אלי חפוטה, קק"ל

העלות הכספית של חידוש היערות שנשרפו לחלוטין נעה בין 7,000-6,000 שקלים לדונם רק בשנתיים הראשונות. תיקון הנזקים כולל את עלות הכנת הקרקע, נטיעה, תחזוק והשקיה של השתילים הצעירים שמתמודדים עם האקלים הקשה בארץ, בו החורף קצר ותקופת הקיץ היבשה והחמה נמשכת כשבעה חודשים.

"אנחנו לא מסתכלים על הפן הכלכלי כי הוא לא השיקול המרכזי. סביר להניח שנזקי השריפות לא מתבטאים רק בהרס של עצים אלא מדובר בעוד מעגלי חיים ומערכות אקולוגיות שנפגעו. חיות רבות נפגעו, למשל, חיות בר, עופות, זוחלים ופרות מרעה". עם זאת, הנפגעים העיקריים הם בעלי החיים הקטנים, קרי, זוחלים, צבים וחרקים כי הם לא יכולים לברוח", אמר חפוטה.

יער ביריה השרוף, יוני 2024. אלי חפוטה, קק"ל, אתר רשמי
יער ביריה השרוף, יוני 2024/אתר רשמי, אלי חפוטה, קק"ל
יער ביריה השרוף, יוני 2024. עובדי ויערני קק"ל, אתר רשמי
יער ביריה השרוף, יוני 2024/אתר רשמי, עובדי ויערני קק"ל

לדבריו, "אפשר למצוא נחמה קטנה בכך שאזור עין נבוריה, המשמש מוקד של רביית סלמנדרות, לא נפגע, בניגוד למלחמת לבנון השנייה. מעיין עין נבוריה היה מקור המים של היישוב היהודי נבוריה שהתקיים מסוף ימי בית ראשון לתוך ימי בית שני. הסלמנדרה היא חיה מוגנת, ונחשבת באזורנו בסכנת הכחדה. הפרעות סביבתיות כמו זיהום הקרקע הם האויבים הגדולים של הסלמנדרות בישראל. הן פעילות בעיקר בחורף, בערב ובלילה, ולעתים רחוקות גם בשעות הבוקר המוקדמות. בימי הקיץ החמים הן מסתתרות באזורים לחים, בנקרות, בבורות מים ובחורים עמוקים, שבהם הטמפרטורה נמוכה והלחות גבוהה. כעת, הן מתחבאות במקומות מסתור קרירים והתקווה היא שהחום הכבד של השריפות לא הזיק להן".

יער חרוך לאחר השריפות בצפון. קקל, אתר רשמי
יער חרוך לאחר השריפות בצפון/אתר רשמי, קקל

לאור הסכנות הטמונות לסביבה ולחיות, חפוטה מוצא נקודת אור נוספת בהצלת מצודת ביריה. "האש הגיעה כמעט עד למצודה והצלחנו לבלום אותה אך היא נשרפה מסביב". מצודת ביריה - שנמצאת קילומטר מצפון לצפת - היא אתר היסטורי חשוב שהוקמה בינואר 1945 על ידי מחלקה של 30 לוחמים מהפלמ"ח הדתי והייתה אחת משש מצודות שהפלמ"ח הקים בנקודות אסטרטגיות בגליל ובנגב. בסוף פברואר 1946 נתפסו בביריה כלי נשק לא חוקיים ותעודות של ההגנה ואז החליט צבא המנדט על פינוי המקום.

לוחמי הפלמ"ח שישבו בביריה נעצרו ונשפטו למאסר בכלא עכו. במקום נותר כוח משמר של נוטרים יהודים. במארס 1946, חיילים בריטים השתלטו על ביריה והפרשה הסעירה את היישוב היהודי. עשרה ימים לאחר מכן, י"א באדר תש"ו, עלו כ-2,000 חניכי תנועות הנוער לנקודה כדי ליישבה מחדש. החניכים עלו על הגבעה בלילה סוער וגשום, ותוך זמן קצר התפתח שם מאבק בין בני הנוער לחיילים הבריטים שנמשך כמה ימים.

יער ביריה השרוף, יוני 2024. עובדי ויערני קק"ל, אתר רשמי
יער ביריה השרוף, יוני 2024/אתר רשמי, עובדי ויערני קק"ל
יער חרוך לאחר השריפות בצפון. קקל, אתר רשמי
יער חרוך לאחר השריפות בצפון/אתר רשמי, קקל

תחילה, הקימו החניכים צריף ומאהל קטן שנקרא ביריה ב'; הבריטים פירקו את הנקודה והחניכים הקימו את ביריה ג'. בשל החשיבות הרבה שייחס היישוב היהודי למאבק, אישרו רבני צפת לאפות לחם בשבת לצעירים שנאבקים. לבסוף הושג הסכם פשרה בין הבריטים לוועד יישובי הגליל, שלפיו הורשו להישאר בצריף שנבנה בביריה ג' 20 אנשים. המאבק סביב ביריה איחד באותם ימים את הישוב העברי בארץ ישראל והיווה סמל לסולידריות ושיתוף פעולה בין הפלגים השונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully