לאחר אירועי 7 באוקטובר עשרות ילדים ותינוקות במדינה מחכים עדיין למשפחות אומנה, כך עולה מנתונים של עמותת מכון סאמיט שמגייסת ומכשירה משפחות עבור ילדים ונוער בסיכון הזקוקים לבית חם באזור ירושלים ויישובי הדרום.
על פי נתוני העמותה, מספר משפחות האומנה עומד על 978 מתוכן 455 באזור הדרום, והשאר באזור ירושלים והסביבה. רק מתחילת השנה נוספו לעמותה 37 משפחות אומנה אך זה טיפה בים.
ליאת (שם בדוי) אם ל-4 בנים, עובדת במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, ומגדלת את שני (שם בדוי) מגיל 6, ילדה על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד בינוני. כיום היא בת 25 ולדברי ליאת זו ההחלטה הכי טובה שקיבלה עם בעלה.
"שני הייתה במשפחת אומנה אחרת שהעסיקה את גיסתי כחונכת שלה. בזמנו האם החלה להרים ידיים מהטיפול בה", סיפרה ליאת. "בעלי סיפר לי שיש ילדה מקסימה שלא מדברת ומחפשים לה משפחה חדשה ומה דעתך שאנחנו ניקח אותה והיא תחיה איתנו?", ליאת מודה כי בהתחלה היה לה קשה לקבל את האפשרות להכניס ילדה זרה הביתה, אך היא לא סגרה את הדלת לגמרי.
"אני זוכרת שעליתי במדרגות כולי נרגשת לקראת הפגישה איתה, ומהרגע ששני ראתה אותנו היא רצה לחבק אותי. זה היה רגע קסום, היא לא הורידה את הידיים שלה ממני. למרות שלא דיברה בכלל, היא אמרה לי שהיא רוצה שאהיה אמא שלה", סיפרה ליאת.
"יש לנו קשר מיוחד עם שני, היא חלק מהמשפחה שלנו. בעבר היא לא דיברה, היום היא מצליחה להוציא מילים בודדות והיא מבינה המון גם על המצב הנוכחי", המשיכה ליאת. "ברגע שיש אזעקות באזור היא הראשונה שהולכת לממ"ד. היא שואלת אותי גם אם נגמרה המלחמה, ומה עם החטופים? אני לא רוצה לשקר לה אז אני אומרת לה שעוד מעט זה נגמר". לדבריה, היו קשיים שונים במהלך השנים כמו כל נערה מתבגרת, אבל הכול מתגמד לאור ההצלחה הגדולה והחשיבות להעניק בית. "היום היא חלק עיקרי מהמשפחה שלנו", אמרה.
כמו ליאת, גם נעמי (שם בדוי) אם ל-6 ילדים מגוש עציון, משמשת כהורה אומנה ליעל (שם בדוי) בת 14 במשך 8 השנים האחרונות. "הבת שלנו עבדה בשירות לאומי במקלט חירום לילדים שהוצאו מביתם בשל מצב משפחתי מורכב, והיא אמרה לנו שאם אנחנו רוצים לשמש כהורי אומנה לילדים", סיפרה נעמי. "הגענו ממקום להעניק אהבה לילדה שלא קיבלה את כל האפשרויות להצליח ממקום אמיתי של נתינה ואהבה", סיפרה נעמי.
לדבריה, לא הכול הלך חלק. היו הרבה מאוד קשיים להתגבר עליהם על מנת שיעל תצליח להיכנס למשפחה. "לוקח זמן להתרגל לבית חדש, למשפחה חדשה, לגעגועים הרבים לאמה ולסביבה שלה שנלקחה ממנה. ככל שעבר הזמן היא החלה להתרגל והחלו מרידות, תלונות כלפינו וזה רק הראה לנו שהיא מצליחה להיטמע במשפחה החדשה שלה - המשפחה שלנו כי היא מרגישה בנוח איתנו כמו כל ילד".
יוסי (שם בדוי) אביה של יעל (שם בדוי) סיפר כי לכל הילדים הביולוגיים היה זכות וטו להגיד את אשר על ליבם בנוגע להצטרפותה של יעל, אך לשמחתו אף אחד לא הפעיל זאת. "יש מורכבויות, שהיא כמובן לא דומה לנו, אז מבינים כביכול מבחוץ שהיא לא מהמשפחה הביולוגית שלנו אבל זה לא מפריע לנו. אנחנו גם ממשיכים להיות בקשר עם דודה שלה בחגים ובימי הולדת ונפגשים, זה חשוב גם לה וגם לנו ההמשכיות ושמירת הקשר. מישהו אמר לי פעם את המשפט הבא - זו הטעות הכי טובה שתעשו בחיים".
נעמי הוסיפה כי "בסוף זה דבר מדבק. ביישוב שלנו יש כ-200 משפחות, אבל אחרי שאנחנו הפכנו להיות הורי אומנה, שש משפחות אחרינו לקחו ילדים והכניסו אותם לביתם. כולי תקווה שעוד משפחות ימשיכו לאמץ ילדים וישמשו כהורי אומנה בכל הארץ - זה חתיכת אתגר, אבל זה שווה את זה. מהיום הראשון היא קוראת לנו אמא ואבא וזה תמיד מרגש. כל יום שהיא ישנה בנחת וטוב לה אז זכינו. מבחינתנו, נמשיך ללוות אותה כל החיים ונתמוך בכל דבר שתרצה לעשות בעתיד".
משפחת אומנה מעניקות בית חם ומענה זמני לילדים בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים בהסכמה או בצו בית משפט. משפחת אומנה תורמת להתפתחותם הפיזית, הרגשית והחינוכית של הילדים. תהליך האומנה מגיע לסיומו עם הגיעו של הילד לגיל 18 או במקרים הבאים: העברתו לפתרון חוץ ביתי אחר, חזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או העברתו לאימוץ.
לפי נתוני משרד הרווחה, בישראל חיים כיום 5,505 ילדים אצל 4,600 משפחות אומנה, מתוכם 3,107 ילדים שהושמו אצל קרובי משפחתם (2,400 משפחות). כמו כן, 696 ילדים מתוך ילדי האומנה הם ילדים עם צרכים מיוחדים (מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ונכויות שונות), 170 מתוכם הם בני 21 ומעלה.
"כיום יש עשרות תינוקות וילדים שמחכים למשפחות אומנה. למעלה מ-20 שנה שעמותת מכון סאמיט בפיקוח וליווי משרד הרווחה מגייסת, מכשירה ומלווה משפחות אומנה עבור ילדים ונוער בסיכון הזקוקים לבית חם, מלווה אותן בתהליך בעזרת צוות מקצועי ומסור", אמרה מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות אומנה במכון סאמיט.
"אנחנו עושים לילות כימים כדי להסביר לציבור במה מדובר ולהגדיל את מאגר משפחות האומנה. המטרה שלנו היא לגייס משפחות מכל גווני הקשת של החברה הישראלית, בין אם משפחות חרדיות, דתיות-לאומיות או חילוניות ואף משפחות שמוכנות ומסוגלות לקחת ילדים עם צרכים מיוחדים או אחים. אנחנו לא רוצים שילדים יחכו זמן רב למשפחה ומשקיעים את מיטב המאמצים בגיוס משפחות אומנה", סיכמה ורקר.