וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכתובת הייתה על הקיר: מחדל הכטב"מים שהפתיע את צה"ל

עודכן לאחרונה: 15.6.2024 / 7:56

חמאס עשה שימוש ברחפנים עוד לפני 7 באוקטובר וביום המתקפה, הם שיתקו את מערך התצפיות. בצפון, חיזבאללה כבר מזמן עלה מדרגה וישנו תרחיש של מתקפת פתע עם מאות כטב"מים ואלפי רקטות. ההתרעות הושמעו - אבל לא הרבה נעשה: "האיום כבר כאן". ואיך מתמודד צה"ל?

כטב"ם חדר לישראל ללא התרעה - ויורט בשמי עמק החולה/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

במכת הפתיחה ב-7 באוקטובר סמוך לשעה 06:30, כשמאות רקטות שוגרו על העורף הישראלי, הפעילה הזרוע הצבאית של חמאס עשרות רחפנים שהטילו חומרי נפץ קטנים על מגדלי התצפיות, עמדות ה"רואה יורה" ובכך עיוורו את חמ"לי התצפיתניות. תוך כדי ההתקפה הטילו הרחפנים חימושים על הטנקים והנגמ"שים סמוך לגבול. בכך אפשרו לעשרות חוליות מחבלים לרוץ מהשטח הפלסטיני הבנוי אל הגדר להצמיד מטעני חבלה ולפעור בהם חורים, שדרכם נכנסו מאות מחבלים על גבי אופנועים והיו כאלה שרצו ברגל לעבר המוצבים והיישובים לרצוח, לשרוף, לחטוף ולאנוס.

"כשראיתי ב-7 באוקטובר את הרחפנים שתקפו את מגדלי תצפית של צה"ל באוגדת עזה, נשבר לי הלב", אמרה השבוע בראיון לוואלה ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "במסגרת המחקר שלי על נושא הרחפנים החל משנת 2013 היה לי מאבק בנושא מול גורמים במערכת הביטחונית. קיוויתי שיפעלו וכשהייתי מציגה את זה בכנסים היו אומרים לי שזה טיפה בגשם של רקטות. הפיצוץ הזה של רחפן יהיה טיפה, ואני אמרתי להם: 'אפשר לייצר עם זה יכולת פגיעה מדויקת. אלו הם כללי משחק חדשים ואסור להתייחס לזה כאל טיפה בגשם'".

לוחמי צה"ל איתרו ופשטו על מעבדה לייצור רחפנים ברצועת עזה. דובר צה"ל
רחפנים של חמאס שאותרו בעזה/דובר צה"ל

דו"חות מבקר המדינה בשנים 2017 ו-2021 הצביעו על הפערים והמוכנות בישראל לאיום הרחפנים שאפיין גם את הזירה הדרומית כשחמאס בחן את העצבים של מפקדי אוגדת עזה ופיקוד הדרום. רחפנים עברו מצד לצד באין מפריע. מעת לעת, צה"ל התגאה בהפלתם, אך תצפיתניות העידו הרבה לפני המלחמה כי לא מעט מהרחפנים חוזרים ללא הפרעה אחרי סיבוב במרחב הישראלי. עכשיו כבר ניתן להעריך כי הם אספו מודיעין על מוצבי צה"ל והיערכות הכוחות.

"עשיתי כל מיני משחקי סימולציה כדי להמחיש את האיום ובאמת שעל תקיפת התצפיות ספציפית לא חשבתי, כי לא הערכתי שהמגדלים הללו לא ממוגנים באיזה אופן שהוא", אמרה ד"ר ענתבי והוסיפה: "חמאס התנהל בתחכום רב. בתקופת ההפגנות על הגדר, הוא לא השתמש ברחפנים למרות שכולם ידעו שיש לו כי חמאס רצה להיראות בעיני העולם כצד חלש, להראות שהוא נלחם עם עפיפונים ובלונים וכדי לא להיתפס כחזק".

אך בפועל חמאס בנה כוח רחפנים מסוגים שונים בכלל החטיבות למשימות מגוונות בזמן שפיקוד דרום התגאה ביכולות ליירוט רחפנים ואז פרצה המלחמה. כבר בתחילת התמרון הקרקעי, הפעיל חמאס נגד הכוחות המתמרנים רחפנים בשיטות שונות ביניהן: זוג רחפנים משוטטים - אחד אוסף מודיעין והשני תוקף את הכוח של צה"ל. בחלק מהמקרים תקפו טנקים ונגמ"שים ובחלק לוחמים שישבו בצוותא למנוחה בשטח.

לדברי ד"ר ענתבי, האיום האווירי השנתה הרבה לפני המלחמה באוקראינה ובעיקר על בסיס אירועים במזרח התיכון ביניהם: דאעש בסוריה, תקיפות ח'ותים בסעודיה ומיליציות שיעיות פרו איראניות בעיראק נגד בסיסי הצבא האמריקני. השינוי העיקרי שסימנה מלחמת אוקראינה-רוסיה היה השימוש של רחפנים בהיקף של מלחמה בין מדינות. אך אז הצטרף מערך נוסף: כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים).

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

רחפן חמאס מטיל מטען נפץ על מערכת מצלמות תצפית בגבול עזה בפתיחת מלחמת עזה

רחפן חמאס מטיל מטען נפץ על מצלמת תצפית של צה"ל בגבול עזה בפתיחת מלחמת עזה/תיעוד ברשתות החברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הצבא האוקראיני הבין מהר מאוד כי קיים פער עובדתי בין חילות האוויר וכדי לצמצם אותו או למצוא את התורפות של הצבא הרוסי - עליו לקדם שימוש ברחפנים וכטב"מים. בתחילה נשענו האוקראינים על ייבוא מוצרים מארה"ב ומדינות נוספות שרואות ברוסיה כאיום מוחשי. לאחר מכן הם עברו לייצור מקומי. מייצור מקומי של אלפי כטב"מים ורחפנים בחודש הם כבר הגיעו במקביל עשרות אלפים בחודש ויש מי שטוען כי הוקמו פסי ייצור למאות אלפים.

אליהם הצטרף איום מאוד משמעותי - רחפן מרוץ (FPV) שנשלט על ידי שלט ומשקפיים מיוחדים. רחפן המרוץ מביא אש מדויקת לשדה הקרב. "גנרל אוקראיני אמר על הפעלת רחפני מרוץ שהם זולים, פשוטים להפעלה, וגם אם 90% הופלו או נחסמו על ידי לוחימה אלקטרונית - 10% אחרים מבצעים את המשימה ופוגעים באויב", סיפרה ד"ר לירן ענתבי שהדגישה כי חלקם יכולים להגיע למהירות של 200 קמ"ש ונועדו בכלל לצילום מרוצים אך במעבר לפעילות צבאית - הצמידו להם חומר נפץ והם יודעים להתאבד על מטרה במהירות. "מפעילי הרחפנים יודעים להחדיר אותם באוקראינה דרך ארובות, דרך חלונות, פתחים צרים, נגד כלי שריון ולגרום לפיצוץ, וכשזה נעשה בחלל סגור הוא גורם לנזק והרג. הם יודעים לרדוף אחרי מטרות אדם. יש סרטונים מזעזעים, של מרדף אחרי חיילים משני הצדדים. האיום הזה הוא קריטי במיוחד על יישובים סמוכי גדר. למשל, הירי מנשק קל על בת חפר יכול להתחלף בקבוצת רחפנים או רחפן בודד לעבר רכב ובית. האיום הזה כבר כאן".

לצד המחקר האקדמי והאזהרות מפני העתיד לבוא על העורף הישראלי, התעמקה ד"ר ענתבי בשנים האחרונות באיום שנובט משילוב בין בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות. "מנהלים בישראל בצורה מחפירה את העליונות הטכנולוגית שלנו. אין לנו אסטרטגיה בתחום הבינה המלאכותית וגם לא בתחום מערכות נשק אוטונומיות. למשל? השימוש בכטב"מים קבועי כנף איראניים הוא תוצאה של זיהוי נקודות תורפה בעליונות הטכנולוגית שלנו. בנינו מערך מפואר של הגנה אווירית, אבל הוא יודע לראות בעיקר את השכבות הגבוהות, את המהיר וכדי לעקוף את היכולת הם ייצרו משהו זול , בהיקפים גדולים כדי לייצר פגיעה. נשאלת השאלה איך בכלל הגענו להתמודדות בקו הגנה אחרון לפני היישובים? אומנם זו לא בעיה רק ישראלית אלא התייחסות עולמית".

הרס בעיר דנייפר אחרי מתקפת טילים של רוסיה על אוקראינה, 26 בפברואר 2024. רויטרס
שימוש רחב בכלי טיס לא מאוישים במלחמת רוסיה-אוקראינה/רויטרס

קצב הייצור האיראני-רוסי גדל דרמטית

השבוע נרשם מספר שיא של חדירת כטב"מים על ידי חיזבאללה בגבול הצפון ואפילו בטבריה נרשמו אזעקות. חיזבאללה שוב ושוב ניסה לחדור את שכבות ההגנה של ישראל. פעילי חיזבאללה עושים שימוש בטכנולוגיה איראנית, זהה לזו שהעבירו האיראנים גם לרוסיה במסגרת המלחמה נגד אוקראינה. כטב"מים ורחפנים שפועלים על פי זיהוי תמונה. בעבר שימוש במערכות נשק אוטונומיות היו בחזקת סודות מדינה ונשק של מעצמות וכיום הם ניתנים לרכישה בשוק המסחרי. כבר שמונה חודשים שחיזבאללה מאתגר מדי יום את המערכות הישראליות ומצליח להשחיל מבעד לחומות ההגנה כטב"מים מסוגים שונים ורחפנים מבוסס בינה מלאכותית.

ד"ר ענתבי ומפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' עמיקם נורקין, כתבו כבר בפברואר 2023 מאמר שבו טענו כי בחינה של הזירה האוקראינית שבה עושה הצד הרוסי שימוש באמל"ח איראני לרבות מל"טים, מאפשר לקבל הדגמה חיה לאיומים שעמם תצטרך ישראל להתמודד בסבב לחימה עתידי בצפון או בדרום. עוד טענו השניים כי הלקחים מאוקראינה מלמדים כי על ישראל להיערך להתמודדות עם אתגרים חדשים בתחום הגילוי, היירוט וההתגוננות, כשברקע גובר האיום על החוסן החברתי ותחושת הביטחון הנשחקת, תוך חשש מפגיעה בתשתיות חשמל, מים, נזק אגבי והרג אזרחים. "ישראל צריכה להיות מוטרדת מהעצימות ומקצב הייצור של האיראנים חרף העיצומים הבינלאומיים. המל"טים הם שלב בדרך לטילי שיוט, מאות מל"טים בשילוב מטחים כבדים של רקטות יכולים להוות אתגר לצה"ל", כתבו השניים.

במאמרם הצביעו על הדחיפות לטיפול באיום והצורך לשפר את מערכי הגילוי, ההפללה והיירוט כולל סיכול העברות אמל"ח במסגרת המערכה שבין המלחמות (מב"מ) וקראו להגדיר את הרחפנים והכטב"מים כשכבה חדשה בתוך מערך הגנה אווירית תוך היערכות לשימוש בלהקות ונחילים. אז עמד קצב הייצור האיראני-רוסי על 6000 כטב"מים בשנה, אך מאז הוא גדל דרמטית ואף לפי דיווחים זרים נעשה מאמץ לתגבר את ארסנל הנשק של חיזבאללה בשמונת החודשים האחרונים.

כטב"מ מטייל בשמי נהריה, 10 ביוני 2024. על פי סעיף, צילום מסך
כטב"מ של חיזבאללה בשמי נהריה/צילום מסך, על פי סעיף

השימוש ברחפנים ובכטב"מים בידי ארגוני טרור לא רק מדאיג מדינות רבות במערב ובמזרח התיכון ובהתאם לכך התקיימו לפני 7 באוקטובר 2023 פורומים ללמידה בדגש על מלחמת אוקראינה-רוסיה. צה"ל שלח נציגות בכירה ביניהם מפקד מערך הגנה אווירית, תא"ל גלעד בירן, קצין מוערך מאוד, שהוכיח עליונות ב-7 באוקטובר חרף העובדה שחמאס פתח במתקפה בהפתעה. למרות נתוני אחוזי היירוט המוצלחים הגבוהים, בציבור התפשטה תחושה שאין מענה מיטבי בזירה הצפונית לכלי טיס לא מאוישים. את הציבור לא בהכרח מעניין כי מדובר בכלי טיס קטן, חלקם קטן מהכטב"ם בדמות "שאהד 136" בעל חשיפה קצרה שמשוגר לרוב בטווח של 2.5 ק"מ מהגבול, ומשכך יש כאן אתגר עבור כלל הגורמים לזהות וליירט ביניהם: מערך הבקרה, ההגנה האווירית, מסוקי קרב ומטוסי קרב שלוקחים חלק בהפלתם.

אתגר נוסף עבור חיל האוויר הוא עצם העובדה שצה"ל בשלב הזה נמצא במגננה, במילים אחרות עם ידיים קשורות ולא בהכרח בשלב התקפה, המאפשר לחיל האוויר להשמיד יכולות על הקרקע כמו מחסני נשק, אתרי שיגור ומפעילים מהזרוע הצבאית של חיזבאללה. תוך כדי המלחמה החליטו בצה"ל להאיץ תהליכים מבצעיים כדי לשפר את איכות ההגנה מפני כטב"מים ובהתאם אישרו מספר מהלכים: חיבור מכ"מים של חיל התותחנים, חיל הים, הגנה אווירית, בקרה והצטיידות במכ"מים חדשים וסנסורים, כדי לשפר את הגילוי ועדיין יש לא מעט התרעות שווא שפוגעות בתחושת הביטחון.

הפעולה השנייה היא ההפללה. גורמים בחיל האוויר שיבחו את פועלם של אנשי הבקרה והסבירו כי מדובר במקצוע מורכב שמצריך חדות במטרה לבודד בין רעשי רקע כמו להקות ציפורים, או מטוס ריסוס שהחליט לרסס את השטח מבלי להודיע, או כלי זעיר של צה"ל כדי לקבוע שמדובר באויב. לפעמים מדובר בפרק זמן של שניות שבהן נדרשים להכריע בשאלות קריטיות.

חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה. ShutterStock
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה/ShutterStock

השלב השלישי היא האש הזמינה ליירוט. התנאים מאתגרים בגלל הקרבה ליישובים ובסיסים. גורמים בחיל האוויר אישרו כי כל מה שקורה כעת בזירה הצפונית היה חלק מאיום הייחוס של צה"ל, אך לא נערכו להיקף שכזה בחזית אלא בעומק ואז לרשות המערכים השונים יש זמן התרעה ויירוט גדול יותר ובהתאם סיכויי הצלחה עולים. חרף הביקורת על צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט על כך שלא נערכו לאיומים בזירה הדרומית והצפונית, טוענים גורמים בחיל האוויר כי גם האמריקנים שסובלים מהתקפות בלתי פוסקות מצד מיליציות איראניות בעיראק לא הצליחו לאתר פתרון ובשונה מהגבול הארוך בין לבנון לישראל, הם אמורים להגן על בסיסים שאותם ניתן להקיף בשעה של ריצה.

מנגד, צה"ל הפך את כיפת ברזל כמשמידת כטב"מים מספר אחת בצה"ל ולכן חיזבאללה מנהל מאמצים גדולים לאתר את רכיבי הסוללות כדי לפגוע בהן. "עדיין, ההיערכות הגבוהה של צה"ל היא לטילים בליסטיים מדויקים וכבדים שיכולים להשבית לנו תשתיות לאומיות. זה יכול לקרות בכל רגע נתון", אמר גורם בחיל האוויר.

בינתיים, חיזבאללה שוחק תשתיות בצד הישראלי, פוגע במערכים צבאיים חיוניים, בוחן את היכולות הצבאיות שלו ושל צה"ל ונערך לבאות. גורמים נוספים בצה"ל, שמתחו ביקורת על מדיניות המגננה של ישראל מפני חיזבאללה והדריכות לקראת האופציה של מעבר להתקפה, הזהירו כי חיזבאללה מסוגל לעבור למתקפת פתע תוך שימוש במאות כטב"מים במקביל לשיגור אלפי רקטות ביממה על העורף הישראלי. אך אז למעשה הוא יגרור את ישראל למלחמה גדולה, הרסנית וקטלנית בשני צדי הגבול.

חרף העובדה שצה"ל הופתע מההתקפות בדרום ובצפון והשימוש במגוון מערכות נשק על ידי חמאס וחיזבאללה נדמה שגם עתה צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט יורים לכל כיוון כדי להשיג תוצאות שונות בשטח בכל מה שקשור לאיומים אוויריים במקום למנות גורם אחד שיתכלל את בניין הכוח, בחינה של אמל"ח וטכנולגיות ושילובם במלחמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully