כמה אנשים מכירים את הרב בצלאל כהן? בציבור החילוני הוא אלמוני לחלוטין, בציבור החרדי - מוכר מאוד. העמדות לגביו? כאן טמון ההבדל בין מה שמצופה לבטא ברמה הציבורית לבין מה שבלב. מדובר באדם חרדי שלמד בישיבות פוניבז' ומיר, אבל בשלב מסוים הביט סביבו וראה מה שגם ראשי הישיבות החרדיות-אשכנזיות יודעים: הניתוק משוק העבודה - לא רק שאינו מוסרי (לישראליות), הוא גם לא מועיל (לדתיות) - שכן אלפי חרדים עוזבים את הדת משום שהם מואסים בחיים הכיתתיים הנכפים עליהם.
הרב כהן החל לכתוב בעיתונות החרדית טורים שתמכו בהשתלבות צעירי הקהילה החרדית בשוק העבודה. כיום הוא יזם הפועל לבניית מסגרות לשילוב צעירים חרדים בזירה האקדמית - ובצה"ל. הוא עומד בראש "בית מדרש תפארת בחורים לתורה עם דרך ארץ" - מסגרת המקבילה לישיבת הסדר חרדית-ממלכתית, המצפה בשקיקה להכרתה של מדינת ישראל (בתקצוב, בהוקרה, בהעצמה) על מנת שאלפי החרדים המעוניינים בישראליזציה באמצעות גיוס לצבא - יתרשמו שיש מי שרואה, מכיר ובעיקר מוקיר את תשוקתם. זאת, כשההתרשמות ברחוב החרדי היא כי ההון החרדי (הכלכלי, הפוליטי וכל היתר) מוענק רק לראשי ותלמידי מוסדות אנטי-ציוניים. אנשים כמו בצלאל כהן נאלצים להיות שוליים ומודרים, וממוסגרים כסוטים במרחב החרדי. אין לדעת כמה הוא מייצג, וכמה כמהים להצטרף ליוזמות שהוא מפתח אך לא מעזים להעלות על דעתם לבטא זאת בהתנהגות ממשית. הרי הרחוב רק ממחיש כי גבירים כמו ראשי ועסקני אגודת ישראל הם הבאים ויוצאים מלשכת ראש הממשלה ומשרד האוצר. רק הם ושכמותם מצליחים להביא תקציבים וכבוד, ולהכתיב את סדר היום התקשורתי החרדי.
לאחר רצח רבין מינה רה"מ שמעון פרס את הרב יהודה עמיטל, ראש מפלגת מימד (מדינה יהודית, מדינה דמוקרטית) לשר בממשלה. הכוונה היתה ברורה: הישיבה בממשלה מספקת לגיטימציה באמצעות גישה לשיח הציבורי, הזדמנות להוביל חברים לעמדות השפעה; ובעיקר מעבירה מסר לקהילת המקור בציונות הדתית, שתפיסות "מימדיות" נדרשות להעצמה.
עתה ישראל נמצאת במלחמת קיום. ראשי המפלגות החרדיות בוגדים בעם ישראל ובקהילה החרדית. בגללם, קהל זה ייזכר כמי שנותר מחוץ למחנה, כמי שהתנכר לחברה בעת צרתה. זהו אסון של ממש. על מנת שהציבור החרדי יזכה במנהיגות אחראית שתקנה לו גם לגיטימציה לישראליות, לממלכתיות, לגיוס, להקרבה, להשתלבות ולתרומה - טוב יעשה בנימין נתניהו אם יכניס ברגע זה של חירום את הרב בצלאל כהן לממשלה. ויפה שעה אחת קודם. במקום האבסורד, שבמסגרתו רואים המוני חרדים שלממשלה הציונית מתמנים רק חרדים שמתנכרים לציונות וקוראים לסרב להתגייס - יראו שר חרדי שחרת על דגלו את אהבת הארץ והעם, ופתח מוסדות המחנכים לתורה, עבודה וצבא, כדרכו של הרמב"ם.
הכותב הוא חוקר במרכז בס"א ובתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, אוניברסיטת בר אילן