ברקע ביקורו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן היום (שני) בישראל, אומרים גורמי ביטחון בכירים כי הציבור בארץ צריך להבין מה ההבדל בין "הפסקת המלחמה" ל"הפסקת לחימה" אותה דורש חמאס .
במערכת הביטחון מעריכים כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ינסה לקדם בעיקר שלושה מתווים במקביל. ראשית, מתווה לשחרור החטופים מול חמאס ושיח על היום שאחרי המלחמה העצימה ברצועת עזה, שנית, הפחתת הלחץ ברחבי איו"ש ופעולות מרגיעות מול הרש"פ ולבסוף הסכם עם ממשלת לבנון להפסקת אש נגד חיזבאללה.
כבר בשלב הזה ובטח ברקע פרישת בני גנץ וגדי איזנקוט מקבינט המלחמה, מעריכים גורמים במערכת הביטחון שלא תירשם היום פריצת דרך חרף העובדה שעד כה חמאס לא השיב תשובה רשמית למתווכים (קטאר ומצרים).
המסר הישראלי יהיה שיש להגביר את הלחץ על חמאס ולא על ישראל שכן היא עומדת מאחורי המתווה אותו חשף נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. יחד עם זאת, מבהירים גורמים במערכת הביטחון כי הציבור הישראלי חייב להבין את המשמעויות וההבדלים בין "הפסקת המלחמה" עליה מוכנים להתפשר בישראל לבין "הפסקת הלחימה" אותה דורשים בחמאס כתנאי להתקדמות במו"מ לשחרור החטופים.
לדברי הגורמים, הפסקת המלחמה, שגם ככה אמורה להתרחש בעוד כחודש בהתאם לקצב המלחמה ברצועת עזה בדגש על הפעילות ברפיח ובציר פילדלפי, היא הפתרון המוצע - בעוד חמאס מעוניין בהפסקת לחימה מוחלטת, במילים אחרות אחרי שצה"ל יסוג מהשטח הפלסטיני לא תהיה לו היכולת לצאת לפעילות צבאית נגד תשתיות טרור כפי שמתרחשת מדי לילה, למשל באיו"ש.
גורמים במערכת הביטחון אומרים כי במילים אחרות מה שרוצה חמאס הוא להבטיח את שלטונו ברצועת עזה על ידי מניעת לחימה ולכך אין הסכמה בממשלה ולא במערכת הביטחון, וכך למעשה הפכה נקודה זו לסלע המחלוקת. כל זאת, ברקע מחלוקת משנה על השליטה בציר פילדלפי ומעבר רפיח שבימים אלו חלקים בו נהרסו על ידי צה"ל שמטהר את המרחב מתשתיות טרור.
גורמים במערכת הביטחון תוהים האם בלינקן, ושאר הגורמים האמריקאים, שלוחצים מאוד לקדם את המתווים יצליחו לכפות את דעתם על הצדדים. עוד הזהירו הגורמים, כי התקדמות במתווה מול חמאס לא בהכרח אומרת שהאיראנים יאשרו לחיזבאללה להתקדם להפסקת אש, ולכן זה יהיה האתגר הנוסף עמו יתמודדו בישראל וארה"ב וככל הנראה יחייב את ישראל להפגין עוצמה צבאית שעד כה לא נראתה בלבנון.