יממה לאחר פרישת גנץ מהממשלה: הקואליציה צפויה להצביע היום (שני) במליאת הכנסת על החלת דין רציפות בחוק הגיוס שקודם בכנסת הקודמת, וכך יוכלו להמשיך לקדמו מאותה נקודת חקיקה שבה הפסיקו בפעם הקודמת.
אם הכנסת תאשר את דין הרציפות, הצעת החוק תובא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקראת אישורה בקריאה שניה ושלישית. חברי הכנסת החרדים הודיעו לראש הממשלה נתניהו כי בכוונתם להצביע בעד דין רציפות, אך בש"ס וביהדות התורה צפויים לדרוש שינויים בהצעה לפני אישורה הסופי. בעבר כינו החרדים את ההצעה הנוכחית "חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי יהודי".
אל מול דרישות החרדים, הקואליציה מתמודדת גם דרישתם של שרים וחברי כנסת בליכוד ובציונות הדתית, בהם אדלשטיין, אלי דלל ואוהד טל, שדורשים לקדם חוק שייחשב יותר שוויוני, ויוביל לגיוס חרדים משמעותי יותר מהמתוכנן.
בקואליציה סימנו את שר הביטחון יואב גלנט ואת ח"כ טלי גוטליב כ"גורמים בעייתיים", שמתכננים להימנע או להצביע נגד, אך בשלב זה עדיין עשוי להיות לה רוב של 62 חברי כנסת. בימים האחרונים ניסו גורמים חרדים לגשש עם הח"כים הערבים איך יצביעו, והאם יש סיכוי שימנעו בהצבעה אך אלה הודיעו כי לא יהוו גלגל הצלה לממשלה של נתניהו, אף שנהגו כך בעבר.
לפי אותו נוסח של החוק, גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.
החוק הציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים, כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה, באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה. החוק מציע להפחית את התמיכה הכספית בישיבות, אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
במקביל לקידום החוק, בג"ץ צפוי למסור בימים הקרובים את החלטתו, בעתירות שהוגשו בעד גיוס לצה"ל של תלמידי-ישיבות ש"תורתם אומנותם", ובהתאם לשלול את תקציבי מוסדות החינוך שבהם הם לומדים. ראש הממשלה נתניהו הודיע באמצע חודש מאי על קידום ההצעה שקידם בעבר גנץ, זאת לאחר שניסיונות אחרים של הממשלה לקדם הצעה נתקלו בהתנגדות של הייעוץ המשפטי לממשלה. גם לחוק הנוכחי קיימת התנגדות של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בטענה שהוא לא נותן מענה לצרכים של צה"ל אחרי אירועי 7 באוקטובר