חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה) יזמה עם חברי כנסת מרוב סיעות הבית את הצעת החוק לביטול ממשלת החילופים, קרי את התיקון לחוק יסוד הממשלה שאיפשר את הקמת ממשלת הרוטציה של נתניהו-גנץ ב-2020 ושל בנט-לפיד ב-2021.
חוק ממשלת החילופים הוא תיקון לחוק יסוד הממשלה שאושר בכנסת ב-2020 כדי לאפשר את הקמת ממשלת הרוטציה של בנימין נתניהו ובני גנץ. החוק מסדיר את תפקיד ראש הממשלה החלופי שנוצר כדי לפתור את המשבר הפוליטי, ואת מודל הממשלה הפריטטית שמאפשר לכל צד זכות וטו על החלטות הממשלה.
החוק, שדרש שינויים רבים בחוק היסוד והוביל לשיתוק שלטוני, עורר ביקורת חריפה ואף הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ שנדחו, ובכל זאת גם בממשלה לאחר מכן - ממשלת בנט-לפיד - הוקמה על בסיסו. הצעת החוק שרייטן יזמה נועדה לבטל את התיקון בחוק יסוד: הממשלה והצעות חוק דומות הוגשו בכנסות קודמות על ידי שלמה קרעי ושמחה רוטמן. רייטן יזמה פנייה לכל סיעות הבית שיצטרפו לרוטמן לקדם את החוק בוועדת החוקה כחוק מטעם הוועדה.
כאמור, רייטן (העבודה) יזמה הצעת חוק בנושא עם קארין אלהרר (יש עתיד) ויפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי) וגייסה נציגים של רוב הסיעות בכנסת, כולל סיעות הקואליציה, שפנו ליושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן בבקשה לקדם את החוק דרך הוועדה, שגם הוא בעצמו הגיש הצעת חוק זהה בכנסת הקודמת.
על המכתב חתומים חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), חנוך דב מלביצקי (הליכוד) שגם לו הצעת חוק זהה בכנסת הנוכחית, עאידה תומא סלימאן (חד"ש), ארז מלול (ש"ס), מתן כהנא (המחנה הממלכתי) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).
"הצעת החוק החשובה והפניה ליו"ר ועדת החוקה נועדו לתקן עיקום של חוק היסוד, שנולד עקב משבר פוליטי בישראל", אמרה רייטן והוסיפה כי "החשיבות כפולה: גם השבת האפשרות של תפקוד תקין של ממשלה וגם הוכחה שאפשר לבצע תיקונים חוקתיים בהסכמה רחבה. דווקא עתה הוא הזמן הנכון לתיקון, כשהממשלה אינה ממשלת חילופים ואין השפעה פוליטית ישירה או עקיפה".