בנאום שנשא בשנת 2021, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התריע על כך שהאיראנים מכרו כטב"ם מסוג שאהד 136 לארגונים טרור שונים, בהם, המורדים החות'ים בתימן.
שנה לאחר מכן, נחשף כי גם הרוסים משתמשים בכטב"ם האיראני במלחמה נגד אוקראינה, וכי בעזרתו הצליחו לפגוע במטרות אוקראיניות צבאיות ואסטרטגיות. בתחילת המלחמה, צוותים איראנים הפעילו את הכטב"ם עבור הרוסים, אך אלו האיצו את תהליכי הקליטה והרכישה, והחלו להפעיל את הכטב"ם הקטלני בעצמם.
שאהד 136 מיוצר על ידי התעשייה הביטחונית האיראנית. הוא שוקל כ-200 ק"ג כשמשקלו המדויק משתנה מדגם לדגם אורכו כ-3.5 מטרים, מוטת כנפיים שלו היא 2.5 מטרים, הוא טס במהירות כ-200 קמ"ש ונושא ראש קרבי במשקל של 40 ק"ג. כמו כן, האיראנים פיתחו משגר ממנו ניתן לשגר כמה כטב"מים במקביל.
בשנים האחרונות, חילות אוויר שונים ברחבי העולם עשו מאמצים ללמוד את איום הכטב"מים האיראנים. במקביל, הם עקבו אחרי ההתפתחויות במלחמת רוסיה-אוקראינה והשימוש שנעשה בה בשאהד 136. מלחמת חרבות ברזל תפסה את צה"ל בעיצומו של תהליך למידה דומה, שמטרתו הייתה היערכות לאיום, כך על פי גורמים במשרד הביטחון.
בחודשים האחרונים, חיזבאללה הגביר את השימוש בכטב"מים מתאבדים שקיבל מאיראן בתקיפות על העורף הישראלי. בצה"ל מגיבים לאיום ברכש של כלים מתאימים, אך בעיקר מתמודדים בתחקיר ובבניית מענה למתקפות הכטב"מים של חיזבאללה. "אנחנו משתדלים לא להשתמש במילה 'פתרון' כי לאיום שטס נמוך מאוד ונורה מטווח קצר כמו כטב"מים, ניתן לבנות רק מענה בשלב הזה", מסר גורם צבאי. הוא הוסיף ואמר כי האחראים להגנת שמי המדינה הם מערכי ההגנה האווירית, מטוסי קרב, מסוקי קרב, לוחמה אלקטרונית, ובקרה.
גורמי ביטחון ביקשו להדגיש כי כל עוד מאמצי ההגנה של צה"ל לא מלווים במהלכי התקפה, מוגבלת עוצמת המענה שהוא יכול להעניק לאזור קו העימות הצפוני.
בינתיים, בצה"ל הגבירו את דריכות הכוחות במרחב, וכן את אכיפת הנהלים לגבי שהות אזרחים בשטח המטווח. בפיקוד הצפון מנסים למנוע ריכוזי כוחות צבא באזורים המסוכנים. במקביל, יחידת הבקרה האווירית באזור העלתה את רמת הרגישות של המערכות מפני חדירת הכטב"מים האיראנים, אך הדבר יוצר גם קושי. ריבוי התרעות השווא באזור נגרם בחלקו בגלל הגברת הרגישות של המערכות. בצה"ל חוששים שהתרעות השווא הרבות יגרמו לפגיעה של באמינות המערכת בעיני הציבור.