בייסבול על פרשת דרכים

בימים אלה מסתיימים "אימוני האביב" של קבוצות הבייסבול ואין לך סימן מובהק מזה לסופו הקרב של החורף, גם כשהחוף המזרחי נמצא בשלג בעומק מטר. הסיום הדרמטי של הוורלד סיריס (סדרת הגמר של הבייסבול) במשחק שביעי ומכריע בין הסן פרנסיסקו ג'ייאנטס לאנאהיים איינג'לס, האלופה המפתיעה, מזמן כבר נשכח, וכולם עסוקים בהכנות לקראת העונה החדשה, שתהיה פרשת דרכים לליגת הבייסבול הותיקה (משוחקת במתכונתה הנוכחית מאז 1903).

במהלך השבועות הקרובים יתאמנו קבוצות הבייסבול במתקני האימונים שלהן בפלורידה ובאריזונה, מדינות בהן שורר מזג אויר חמים והשמש תמיד זורחת, על היסודות ועל התרגילים אשר ישמשו אותם לאורך כל העונה המפרכת.

העונה הסדירה היא בת 162 משחקים (לא כולל הפלייאוף – 3 סדרות של הטוב מ-7) והיא נמשכת מסוף מרץ עד אוקטובר. המשחקים משוחקים כמעט מדי יום, מה שלא מותיר זמן רב מידי לאימונים במהלך השנה ולכן תקופת האימונים היא בעלת חשיבות רבה.

כאמור, בימים אלו נמצאת ליגת הבייסבול על פרשת דרכים. מותו של שחקן הבולטימור אוריולס, סטיב בקלר, לפני כחודש במהלך אימוני הקבוצה העלה לראש סדר היום את נושא התכשירים האסורים. בניגוד לענפי ספורט אחרים, בבייסבול אין כמעט תכשירים כאלו. התכשירים היחידים האסורים הינם אלה האסורים ע"פ החוק. בקלר מת לאחר שניסה לקחת תכשיר הרזיה מסוג קסנדרין המבוסס על אפדרין, תכשיר שניתן להשיג בכל בית מרקחת.

מרק מקגווייר, שזכה לתהילת עולם בעונת 1998 כששבר את השיא בן ה-37 שנה של 61 הום ראנס וחבט 70 הום ראנס בעונה (שיא שנשבר מאז ע"י בארי בונדס שחבט 73), השתמש ככל הנראה באנדרוסנטדין ("אנדרו") ובתכשירים אחרים שהעניקו לשריריו את מסתם האדירה.

מקגוויר ושחקנים אחרים נטלו סמים אלו בתכיפות ובכך, לפחות על פי טענות המצדדים בהגברת הפיקוח על התכשירים, גרמו לכך שתפוקת החובטים בשנים האחרונות היא הגבוהה בהיסטוריה, אפילו ביחס לתקופתו של בייב רות' האגדי וזו הסיבה לשבירה הסיטונית של שיאים.

על תפוצתם הנרחבת של סטרואידים העיד לאחרונה קן קמינטי, מי שהיה הMVP של שנת 1996. קמינטי, שכבר הספיק לפרוש, טען כי במהלך כל אותה העונה השתמש בסמים אסורים וכי לפחות 50% מהשחקנים משתמשים בהם. בעקבות חשיפתו יחלו השנה בבדיקות אקראיות לחשיפת סטרואידים, אך לא לחשיפת תכשירים כמו "אנדרו" או אפדרין.

מנגד עומד ארגון השחקנים החזק, שכבר השבית את ליגת הבייסבול מספר פעמים בעבר ואף עמד לעשות זאת בעונה החולפת, אלמלא לחץ האוהדים שאיימו לנטוש את המשחק סופית. איגוד השחקנים נמצא במחלוקת ארוכת שנים עם בעלי הקבוצות, ולכן אינו מוכן להתפשר על כל נושא שהוא אף שיש בכך כדי לסכן את בריאות השחקנים.

טענתו היא כי אין לאסור על ספורטאים לעשות שימוש בכל תרופה המותרת לציבור הרחב. הלחץ הציבורי ההולך ומתרחב בימים אלו מראה כי צפוי שינוי בתחום, והסנונית הראשונה נראתה בסוף השבוע שעבר, כשהנהלת ליגת הבייסבול החליטה לאסור על השימוש באפדרין בליגות הבייסבול הנמוכות.

נושא נוסף שמחפשים לו פתרון הוא נושא חלוקת הרווחים. בניגוד לליגות ה-NBA וה-NFL, שם קיימות תקרות שכר והגבלות אחרות על הקבוצות בניסיון לגרום לליגות להיות תחרותיות יותר ולמנוע פשיטת רגל של הקבוצות, הרי שליגת הבייסבול היא גן עדן קפיטליסטי. בליגה אין תקרת שכר ולא היתה כמעט חלוקת רווחים על בסיס שוויוני.

כך קרה שבצד קבוצות כמו הניו-יורק יאנקיס המשחקת בשוק (מטרופולין) הכי גדול בארה"ב וזוכה עקב כך להכנסה אדירה משידורי הטלוויזיה המקומית ומהכנסות נלוות אחרות, קיימות קבוצות כדוגמת המינסוטה טווינס והמונטריאל אקספוס שהרווחיות היא מהם והלאה.

הקבוצות משחקות בשווקים קטנים והכנסותיהן מועטות. כתוצאה מכך, הן אינן יכולות לשלם סכומים תחרותיים לכוכביהן ולשחקנים חופשיים אחרים והן מדשדשות בתחתית בתיהם באופן תמידי.

כולם טענו שהמצב לא יכול להמשך, אך מכיוון שלא הצליחו להגיע להסכמה על דרך לחלוקת רווחים כמו בליגת הפוטבול, הוחלט באסיפת בעלי הקבוצות לפני פתיחת העונה הקודמת על פתרון מהפכני – פירוק 2 הקבוצות הנ"ל.

החלטת הצמצום גרמה לגל מחאה חריף מצד ארגון השחקנים, מצד תושבי מינסוטה (ובראשם המושל דאז, ג'סי "הגוף" ונטורה, מתאבק הWWF לשעבר) ומצד אוהדים שטענו שהפתרון טמון דווקא בחלוקת רווחים שוויונית יותר ולא בבריחה מהמציאות ע"י הצמצום.

כנגד כל התחזיות הצליחו שתי הקבוצות הנ"ל להישאר בתמונה עד סוף העונה, ומינסוטה אף הפתיעה והגיעה לגמר האמריקן ליג. זה היה היוצא מהכלל שהעיד על הכלל. קבוצות קטנות אחרות כגון קנזס סיטי ופיטסבורג מוכרות באופן קבוע כל שחקן המגלה ניצוצות של כוכבות כדי לקבל עליו תמורה לפני שייהפך לשחקן חופשי עם גמר חוזהו. לקבוצות אלו לא קרה הנס של מונטריאל ומינסוטה והן מזמן היו יורדות לליגה השניה לו היתה כזו.

הלחץ נשא פרי, המודד לחלוקת רווחים שונה והקבוצות הגדולות יפרישו יותר מאי פעם. כך, ע"פ התחזיות, היאנקיס יפרישו 45 מליון דולר לקבוצות העניות והסיאטל מרינרס יפרישו 28 מליון.

מנגד, מונטריאל, הקבוצה הכי פחות רווחית, שבקושי מוכרת כמה אלפי כרטיסים למשחק בית, תקבל 31 מליון דולר מרווחי הקבוצות העשירות ומינסוטה תקבל 22 מליון.

האם זה יספיק לשתי אלה ולדלפוניות אחרות להוות תחרות של ממש,או שהעונה שעברה היתה רק פוקס והעונה תהפוכנה השתיים לבשר תותחים של הקבוצות הגדולות, שתמשכנה לזלול את התארים ולהשאיר לאחרות רק שיירים? העונה הקרובה תיתן לנו עוד מושג על התשובה לשאלה זו.

מחר, חלק ב': על סמים והבוס של ג'ורג' קוסטנזה