לא בכל יום מתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון בקשת לערער על החלטות חקירה שהתנהלה בישראל כלפי עבירה שבוצעה בצרפת והחקירה אף לוותה בידי שופטת חוקרת מצרפת. זהו הסיפור של אריק קסטיאל, אזרח ישראלי שחשוד בעבירות של הלבנת הון בצרפת.
רשויות החוק בצרפת ביקשו לקבל צו שיאפשר להם לחדור למחשבים ולטלפון הנייד שלו וכן לחקור אותו בישראל. מי שביצע את החיפוש ואת החקירה הייתה משטרת ישראל בעבור רשויות אכיפת החוק הצרפתיות בליווי שופטת חוקרת.
קסטיאל, באמצעות עו"ד גיל דחוח, טענו כי החקירה והחיפוש נעשו תוך כדי הפרת זכויותיו ובעיקר תוך כדי הפרת הכלל "העזרה המשפטית" - כלל שמאפשר למשטרה להעניק "עזרה משפטית" למדינה אחרת בלבצע בעבורה את החקירה אך בתנאים מסוימים. אחד מהתנאים הללו הוא שהחקירה תתבצע כפי שהיא הייתה אמורה לקרות במדינה בה הוא חשוד, במקרה הזה צרפת. קסטיאל טען שבצרפת חשודים זכאים לנוכחות עו"ד בשלב החקירה, זאת בניגוד לחוק בישראל.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור שלו הן משום ששופטת חוקרת הייתה מוכחת בשלב החקירה. אך הנימוק, הדי תמוה שניתן על ידי השופטת דפנה ברק ארז, הוא כי את טענותיו ביחס לפגמים שנפלו לשיטתו בהליך איסוף הראיות הוא יוכל להעלות אותם בהליך שיתנהל נגדו בצרפת.