בשישי לפנות ערב התייצב הנשיא ביידן לנאום שבו חשף את תכנית הפשרה שהכינה ישראל לחמאס לסיום המלחמה. הנאום היה מתוזמן ושקוף, ורצה להביא לכך שישראל תתקפל ותיכנע לחמאס באמצעות עסקת חטופים.
אם ממשלת ישראל תפעל לפי הצעה זו, היא למעשה מרימה ידיים, ומפסידה את המלחמה, והציבור הישראלי לא יסלח למי שינהג כך. אם ממשלת ישראל תסרב להצעה זו, אז ראש הממשלה יוצג כמי שהפיל אותה.
ניתן להניח כי הממשל האמריקאי ינסה להציג את נתניהו כמי שהכשיל את המו"מ ממניעים אישיים. הקביעה האמריקאית כי ראש הממשלה הישראלי הוא המכשול להסכם ולהבנות ארוכות טווח שיביאו לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, נובעת מכך שהם אינם קוראים נכון את מפת המזרח התיכון.
חוסר ההבנה של מחלקת המדינה האמריקאית, הוכח ביוזמות קודמות שרק קרבו את ישראל אל קיצה - הסכם אוסלו, הניסיון למנוע את מבצע "חומת מגן", כפיית הבחירות בשטחים ובלימת הלחימה בעזה ב-2011 וב-2014. כמי שחי את המזרח התיכון, ומבין את הנפשות הפועלות באיזור, אני אומר שאם ישראל תוותר על הכרעת כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס, יהיו לכך השפעות אזוריות ובינלאומיות מרחיקות לכת.
ויתור על הכרעת חמאס יביא לכך שעזה תהפוך למעוז איראני, בדומה ללבנון ולסוריה. איראן הפכה את חיזבאללה למנוף לחץ ביטחוני, כלכלי וחברתי על ישראל, וכך היא תעשה גם עם חמאס בעזה אם הוא לא יובס. איראן תתמוך בחמאס בעזה, וכך תגביר את השפעתה האזורית, ותיצור טבעת חנק סביב ישראל. שימוש כזה עושה איראן כבר היום בחיזבאללה בלבנון, ובמיליציות שיעיות בעירק, סוריה ותימן.
נסיגה ישראלית ללא הכרעה תביא לכניסה עמוקה עוד יותר של המשטר האיראני לגבול, לעימותים צבאיים תכופים ולהגברת הלחץ הכלכלי, המדיני והחברתי על ישראל. רצועת עזה בהשפעה איראנית תעביר את הרוב המכריע של המשאבים ברצועה לצרכים צבאיים, והראשונים שייפגעו מכך יהיו תושבי הרצועה. מצבם הכלכלי וההומניטרי יידרדר ויחריף.
אם איראן תצליח להפעיל לחץ באמצעות ארגוני הפרוקסי שלה, היא גם תקים התארגנויות דומות בירדן, בסעודיה ובמצרים שיערערו את יציבות אותן מדינות. שיתוף פעולה מוצלח עם המשטר האיראני יגביר את הביטחון העצמי ואת שכרון הכוח של חמאס ויגרום לו להקשיח עמדות. הוא יחזק את השפעתו על החברה הפלסטינית בשטחים ובקרב ערביי ישראל, ובכך ירחיק כל סיכוי לפשרה ולשלום. מרכז הכובד של הבעיות במזרח התיכון היא איראן, אבל הבעיה הזאת כנראה מורכבת מדי לטיפול ערב בחירות בארה"ב.
הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי