משפט אחד שרבים לא שמו לב אליו שנאמר היום (ראשון) בדיון בבג"ץ הגיוס, קיפל בתוכו את כל הסיפור. השופט עופר גרוסקופף העיר לעו"ד הפרטי שייצג את הממשלה, דורון טאובמן: "יש תנאי למתן התמיכות לתלמידי הישיבות, והתנאי הוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין".
העתירה עסקה בכך שחוק דחיית הגיוס פקע, ומשכך על כל תלמיד ישיבה בן 18 שמקבל צו גיוס יש להתייצב בבקו"ם ולהתחייל. יחד עם זאת, גם גדולי האמונה שבינינו מבינים שלוכדי עריקים לא יישלחו לישיבות החרדיות - וטוב שכך.
מה שכן יכול להכריע את סוגיית הגיוס, ואולי גם את סוגיית גורלה של הממשלה, היא סוגיית התקצוב. על הממשלה נאסר להעניק תמיכה כספית למטרה שלא מוסדרת בחוק, ולכן כל זמן שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות החרדיים, עליהם להתייצב בבקו"ם ולא בישיבה. מסיבה זו גם על הממשלה נאסר לתקצב את לימודיהם בישיבות בזמן שהם צריכים להיות בצבא.
בדיון היום השופטים לא ממש התרשמו מהניסיון של עורך הדין של הממשלה, וכן של עו"ד דוד שוב, שייצג את חלק מהמוסדות החרדיים, לטעון כי אין קשר בין פקיעת החוק לסוגיית התקצוב.
כך למשל, השופט אלכס שטיין, שנחשב לסמן השמרני בבית המשפט העליון, ומשום כך מונה על ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד וראש לשכת עו"ד אפי נוה, אמר: "השאלה היא מהו הבסיס למתן תמיכות על ידי הממשלה. מדובר בהוראה תקציבית והיא ניתנה על רקע עובדתי מסוים, שכלל הסדר חוקי לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, שאנחנו שומטים את זה. התשתית העובדתית של התמיכות נשמטת".
גם השופטת דפנה ברק-ארז, שנחשבת לסמן הליברלי בבית המשפט העליון, ומונתה על ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן וראש לשכת עו"ד דורון ברזילי, אמרה: "אדוני, אף אחד לא בא לפה עם טענות פופוליסטיות. כל מה שיש פה זו בחינה של טענה של עקרונות משפטיים, ובהקשר הזה יש משמעות ללשון של מבחני התמיכה ולעקרונות המשפטיים לא הפוליטיים והציבוריים. למשל, האם זה בסדר לתת תמיכה למציאות שבלתי חוקית בעיקרה, זה משפטי - לא פופוליסטי".
לפי דברי השופטים, עושה רושם שיהיה להם קל יותר לתת הוראה שמקפיאה את מתן התמיכות מאשר לתת הוראה לגייס מיד את תלמידי הישיבות - הוראה שעלולה להוביל להתנגשות בין הממשלה לבין בית המשפט.
פסק דין הצפוי יחייב את הממשלה להתחיל לגייס תלמידי ישיבות, אלא שההוראה לגייס תהיה עמומה, לא מידיית, והצעד הקונקרטי היחיד שייגזר ממנה הוא הפסקת התמיכות הכספיות לאלתר.
האם יהיה מדובר במכסה של 3,000 מגויסים כפי שהיועמ"שית הציעה? קשה לדעת, ייתכן שאפילו לא יהיה מספר. עם זאת, קביעה של בית המשפט, לפיה על הממשלה להפסיק לתקצב את הישיבות, עשויה לגרום לחרדים וגם לממשלה לחפש פתרון ולהתפשר. או - שהיא עלולה להוביל לסיום ימיה של הממשלה.