למה חשוב להשתתף במצעד הגאווה בירושלים גם היום, גם השנה? פשוט מאוד:
כי עוד אין שוויון זכויות בישראל. להיפך, אנחנו חווים התגברות של כוחות שמרניים, שכל מטרתם הם להצר את החופש של האחר, ופגיעה בזכויות הקהילה הגאה.
כי ירושלים מתחרדת. השנה החרדים השיגו לראשונה רוב במועצת העירייה, ופועלים באופן אקטיבי כדי שנעזוב אותה. אם ירושלים לא תהיה עיר שלהט"ב מרגישים בנוח לחיות בה, היא לא תוכל להיות בירה של כל אזרחי ישראל.
כי קרה משהו בישראל ב-7 באוקטובר, ואנחנו עומדים בפני הסכם חברתי חדש. אסור לנו להמשיך לקבל אפליה ממוסדת כברירת מחדל.
כי מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים הוא עוד פלטפורמה שמאפשרת לקרוא לשחרור החטופות והחטופים. המאבק לחופש הוא הערך שמוביל גם את המצעד וגם את המאבק להשבת אחינו ואחיותינו.
כי יש כוח לשגרה. אם החמאס יגדע מסורת של 22 שנים, הוא ניצח אותנו. הבחירה בחיים היא הניצחון.
כי גם הקהילה שלנו איבדה את מיטב בניה ובנותיה, והמצעד הוא הזדמנות שלנו לזכור, לחזק את המשפחות השכולות, לקיים את צוואות הנופלים לשוויון.
כי המאבק על צביונה של מדינת ישראל לא נגמר. אם ישראל לא תהיה בית גם לקהילה הגאה, ולערכים הליברלים שהיא מייצגת, אין שום הצדקה למלחמה הנוראית הזו.
כי אנשים צריכים נקודה של אור בתוך כל החושך שעוטף אותנו, מרחב שמאפשר לדמיין עתיד טוב יותר. אנחנו מבקשים לייצר מרחב כזה לקהילה שלנו.
כי תכלס, עצם זה שאני בכלל צריך להסביר, מראה שצריך את המצעד. תשאלו את עצמכם - למה חשוב מצעד הדגלים השנה? למה חשובה ההילולה בקבר שמעון הצדיק? למה חשובות ההפגנות השונות? נמאס לי להיות אפולוגטי ולהצטדק, לנמק ולדון על כך שאני דורש גם לעצמי מקום במרחב הציבורי בירושלים ובישראל.
הכותב הוא יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות