"אפשר לצפות למהלכים אמריקאים מפתיעים בהמשך"

ד"ר יגאל שפי, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי הביטחון באוניברסיטת ת"א, לא נסחף אחר מלחמת ההסברה שמתנהלת בתקשורת האמריקאית והעיראקית. הוא משוכנע שאיננו יודעים את מראה תמונת הקרב האמיתית וכי מרסיסי האינפורמציה שאנו מלקטים עדיין אי אפשר ללמוד על מבוכה בצד האמריקאי או תחושת אופטימיות בצד העיראקי. המלחמה הזאת רק בראשיתה וגם אם ניכר מהדיווחים שהעניין הולך ומסתבך ד"ר שפי ממליץ להתייחס לכל המידע שנמסר בספקנות הראויה. ראיון מיוחד לוואלה!

-ד"ר שפי, עושה רושם שהאמריקאים הופתעו מעוצמת ההתנגדות העיראקית. הלא כן?
-"המלחמה הזאת היא מלחמה של דיסאינפורמציה. כל דיבור על כמה הופתעו האמריקאים, או באיזה אופן עיקש נלחמים העיראקים הוא בסך הכל ניחוש של עיתונאים ופרשנים. אני הייתי נזהר מאוד מניחושים בשלב זה של הלחימה, גם מכיוון שמדובר בשלב מוקדם מאוד של המערכה וגם בעיקר – מכיוון שאנחנו יודעים מעט מאוד הלכה למעשה על המתחולל בשדה הקרב".

-במידה רבה, האמריקאים שדרו ביטחון מופרז לפני תחילת המערכה ואמונה שהצבא העיראקי שלא נאבק באופן משמעותי במלחמת המפרץ הקודמת, ינהג כך גם הפעם. ולא כך היא.
-"המלחמה הזאת לא דומה כמעט בשום דבר למלחמה ב – 91'. אז האמריקאים לא נתקלו בכוחות עילית של העיראקים, אלא רק בצבא הסדיר. הרושם של "מלחמה קלה" הוא חלק ממערך ההסברה שהאמריקאים אחראים לה. אנחנו נמצאים בסך הכל ביום הרביעי או החמישי של הלחימה. הייתי נוטה כלל לא לדון בעניינים אלה בשלב זה. הגנרל טומי פרנקס (מפקד כוחות הקואליציה – א.כ.) דיבר על עקרון ההפתעה כיסוד מפתח בדוקטרינת ניהול המערכה שלו, כך שלא הייתי מוציא מכלל אפשרות שצפויים מהלכים אמריקאים מפתיעים בקרוב. אנחנו לא יודעים את תוכנית המערכה האמריקאית. מי שמדבר עליה, עושה זאת על סמך ניחוש בלבד. אני לא סבור שיש ישראלי אחד שמכיר את התוכנית לפרטיה".

-האם הרושם שנוצר, כי האמריקאים עושים מאמץ להימנע מכל פגיעה באוכלוסייה האזרחית עלולה לעמוד להם לרועץ בהמשך?
-"כן, זה נכון. האמריקאים אמנם מאוד נזהרים שלא לפגוע באוכלוסייה האזרחית, משני טעמים: 1. מדובר בצבא של מדינה דמוקרטית שנוהג באופן שהולם את ערכי המשטר והמדינה. 2. השיקול (וזה השיקול העיקרי) הוא זה של דעת הקהל. הם מבינים ששידור תמונות של פגיעה באוכלוסייה אזרחית הוא ההסברה הכי גרועה עבורם.

"אם הם מעוניינים לקנות את אהדת העולם המתנגד למלחמה, את אהדת העם העיראקי ואת אהדת העולם הערבי, עליהם לנקוט במשנה זהירות. מלאכת הקמפיין האמריקאי תהיה לנסות ולאזן בין הימנעות מפגיעה באזרחים לבין הכרעת הצבא העיראקי והשגת היעדים שהוצבו למלחמה בראשיתה. זה בעצם החבל הדק עליו הם יצטרכו להלך לאורך כל המערכה. האמריקאים כבר עכשיו מכשירים את דעת הקהל לאפשרות של פגיעה באזרחים – על-ידי השמעת טענות שהחיילים העיראקים לובשים בגדי אזרחיים ונטמעים באוכלוסייה, תוך שימוש בהם כמגן אנושי. הם מאוד רגישים ומודעים לעניין, ללא ספק".

-לפני פתיחת הקרבות, הביטחו לנו מתקפת "שוק ואימה", אבל מדיווחים שהגיעו מבגדד נדמה כי העם העיראקי רחוק משבירה וכי חוץ מהסיסמא המרשימה אין תוכן להבטחה לטלטל את רוחם של העם ושל הלוחמים העיראקיים.
-"אני לא בטוח שמתקפת 'השוק והאימה' כוונה לפגוע בתשתיות ובאזרחים, כך שאין פלא – בהנחה שהדיווחים נכונים – שרוחו של העם העיראקי עדיין לא נשברה. למרות שגם כאן, חשוב לשוב ולהתייחס לכל הדיווחים בערבון מוגבל, אנחנו נמצאים תחת מסך של מלחמת הסברה גדולה מאוד משני הצדדים. אין לנו מושג, למשל, באילו יעדים התכוונו האמריקאים לפגוע במתקפת 'השוק והאימה' ואין לנו גם מידע לגבי מידת הצלחתם לפגוע במטרות. מעבר לכך, ברור שלשימוש במושג כמו 'שוק ואימה' יש השפעה פסיכולוגית על הצד שכנגד".

-שאלה ששבה ונשאלת בימים האחרונים היא היכן מצבורי הנשק הביו-כימי שהובטח לכל העולם כי עיראק טובעת בהם? עד כה האמריקאים, שבוודאי היו מאוד מעוניינים להציג ראיות לכך, לא הצליחו במטרה זאת.
-"אני לא יודע איפה מפוזר הנשק הביולוגי-כימי, בהנחה שהוא אמנם מצוי בידי העיראקים. סביר להניח שהנשק לא נמצא בשדה הקרב הדרומי אלא קרוב יותר למרכזי שלטון, כלומר עיר הבירה, שם קל יותר לפקח עליו. למקומות האלה האמריקאים עדיין לא הגיעו. הם בוודאי ישמחו מאוד להניח יד על 'אקדח מעשן', שיעזור להם מאוד במלחמת ההסברה, אבל גם כאן, מוקדם מאוד לדבר על כך, שכן המערכה נמצאת בראשיתה".

-ולזווית הישראלית – האם אתה סבור שככל שהמערכה תתפוס תאוצה כך יגדל הסיכון למעורבות ישראל במלחמה, שלא מרצונה?
-"אני מעריך שבכל מקרה, הסיכויים לפגיעה עיראקית בישראל הם מאוד קטנים. הסיכון לא נעלם לחלוטין, אבל חשוב להבין שהמשטר העיראקי מונחה במידה רבה לפי חשיבה הגיונית ולאו דווקא רגשית. שימוש בנשק לא קונבנציונאלי, כלפי ישראל ובוודאי כלפי כוחות הקואליציה, לא משרת את האינטרס העיראקי. אם בשנת 91' היה למהלך של פגיעה בישראל הגיון אסטרטגי – גרירת ישראל למלחמה ופירוק הקואליציה – הרי שכיום צעד כזה אינו הגיוני מבחינתם. תוסיף לזה שהפעילות שמתבצעת היום במערב עיראק גדולה מבעבר יחד עם הפגיעה ביכולת העיראקית לעומת מלחמת המפרץ הראשונה ותקבל אופציה שהיא כמעט בלתי רלבנטית, אבל לא מבוטלת לגמרי".