משבר העיתונות בצ'כיה: מנהל הטלוויזיה בדרך הביתה

מאת יהודה להב

עורכי החדשות של הטלוויזיה הצ'כית, שהתמרדו נגד מינוי בעל אופי פוליטי של מנהל הטלוויזיה, נחלו ניצחון ראשון, כשהבית התחתון של הפרלמנט הצ'כי אישר ברוב גדול החלטה, הקוראת למנהל, יירי הודאץ', להגיש את התפטרותו. לפרלמנט עצמו אין אומנם סמכות לפטר את המנהל, אך אם הוא יסרב להיענות לפניית הפרלמנט, יתבקש הוועד המנהל לפטרו. בכל מקרה עומד הפרלמנט השבוע לשנות את החוק, שעל פיו נבחר הוועד המנהל ומתמנה מנהל הטלוויזיה.

בסוף דצמבר נוצר בוועד המנהל, בגלל היעדרם של כמה חברים, רוב מקרי של קול אחד של נציגי "המפלגה האזרחית הדמוקרטית", שבראשה ואצלב קלאוס, מי שהיה ראש הממשלה ומכהן עתה כיו"ר הפרלמנט. נציגי המפלגה ניצלו את הרוב ומינו לתפקיד מנהל הטלוויזיה את יירי הודאץ', שעד לא מכבר שימש כדובר המפלגה. הודאץ' מצידו מינה למנהלת מחלקת החדשות את מי שהיתה עובדת מזכירות "המפלגה האזרחית הדמוקרטית" (ODS) ופיטר מיד כעשרים עורכים.

עובדי הטלוויזיה ראו במינויו של הודאץ' ובמעשיו ניסיון השתלטות על הטלוויזיה לקראת הבחירות בשנה הבאה וביטוי לכוונה למנוע מן הציבור הגשת חדשות אובייקטיביות, על-פי אמות מידה מקצועיות. הם סירבו לקבל את כתבי הפיטורים, התבצרו באולפני הטלוויזיה והחלו משדרים מהדורות חדשות משלהם. הודאץ' מצידו "החשיך" את המירקע, ניסה בעזרת חברת הטלוויזיה המסחרית (המתחרה, כביכול) לשדר מהדורות חדשות משלו ושכר חברת אבטחה פרטית, שהציבה שומרים לפני האולפנים ומנעה כניסה אליהם ויציאה מהם. העובדים הנצורים נשארו באולפנים ללא מזון ואפילו בלי אפשרות לצאת לשירותים.

בשלב זה נתגלה, כי חופש הביטוי נשאר בעיני הציבור הצ'כי ערך יקר, כפי שהיה לפני 11 שנה, בעת "מהפיכת הקטיפה" ב-1989. בכיכר-ואצלב במרכז פראג התארגנה עצרת אהדה לעובדי הטלוויזיה, שבה השתתפו כ-100 אלף איש - יותר מאי-פעם ב-11 השנים שחלפו.

הציבור לא הסתפק בהפגנות אהדה, אלא התגייס גם להגשת עזרה מעשית וגילה בכך מעוף וכושר המצאה, האופייניים לצ'כים. באין כניסה לבניין הטלוויזיה, הושלכו לעובדים דרך החלונות דברי-אוכל, משקאות, מזרונים, דרגשים ואפילו בתי-שימוש ניידים. לפני האולפנים נערכות בלי הרף הופעות בידור מאולתרות.

למעלה מ-150 אלף אנשים חתמו כבר על עצומת התמיכה בעובדים. על העצומה הנגדית, הטוענת כי מינוי המנהל היה חוקי, חתמו כעשרת אלפים איש בלבד. לימין עובדי הטלוויזיה התייצב בגלוי גם הנשיא ואצלב האוול. על כך זכה הנשיא לביקורת נוקבת מפי ראש הממשלה, מילוש זמאן, שטען, כי הנשיא מעודד הפרת חוק וקרא לו "להסתלק מן החיים הפוליטיים". האוול לא נרתע ותובע מראש הממשלה התנצלות.

יש להניח, כי המאבק על ניהול הטלוויזיה - שהוא, למעשה, מאבק על חופש הביטוי ועל זכותו של הציבור לקבל אינפורמציה בלתי משוחדת - יגיע לשיאו השבוע, כשצפויה הכרעה של הפרלמנט על שינוי החוק בדבר בחירת הוועד המנהל של הטלוויזיה. על פי ההצעה, חברי הוועדה לא יהיו עוד נציגי המפלגות, אלא נציגי מוסדות ציבוריים בלתי תלויים.