נתן ירושלמי בן ה-11 ואימו פטרישיה ירושלמי מהרצליה נמצאים בימים אלה בסכנת גירוש מישראל לפולין. הסיבה לטענת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו: "המקרה לא מהווה טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד בישראל".
נתן נולד וגדל לצד אימו ואביו בישראל, הוא לא מכיר שום מקום אחר מלבד מדינת ישראל. אביו, אזרח ישראל, עבר לעבוד בחו"ל לאחרונה ובשל כך התגרש מאמו. אולם האם פטרישיה נשארה לחיות כאן בארץ לצד משפחתו של האב. כל זאת, לא מונע ממנה להיות מועמדת לגירוש יחד עם בנה.
"כל מה שנתן יודע זה את השפה העברית, התרבות והחינוך בישראל", סיפרה פטרישיה ירושלמי לוואלה. "הפכתי לאמא בישראל ופה הבן שלי נתן נולד לאב ישראלי-יהודי. הוא גדל מוקף באהבת סבא וסבתא, דודים, דודות, בני דודים וחברים, הכל כאן בישראל זהו מרכז חיינו. הקדשתי את חיי לטפח את הרוח הישראלית החזקה שלו, וגם אני הפכתי לישראלית בלב, ישראל היא יותר מסתם מקום עבורנו - זה הבית שלנו, אנחנו שייכים, ופה אנחנו רוצים להמשיך את חיינו".
נתן לומד בבית הספר "ברנדייס" בהרצליה והוא קשור מאוד לסבו וסבתו מצד אביו ולכל משפחתו בארץ. יש לו המון חברים בישראל, הוא רוצה להתגייס בעתיד לצבא והוא חושש מאוד שייאלץ לעבור למדינה אחרת שהוא לא מכיר את השפה והתרבות ושאין לו שום שייכות או זיקה אליה.
יתרה מזאת, הגירוש מישראל נוגד גם את עמדת הפסיכולוגית של בית הספר שבו לומד: "נתן מבטא צורך ליציבות, לביטחון ולתחושת שייכות אשר יאפשרו לו המשך התפתחות רגשית. מעבר שרירותי- שאינו יזום על ידי המשפחה או על ידי נתן עצמו ועקירה מסביבת ההשתייכות הטבעית והמוכרת לו, עשויים להוביל למצוקה ולרגרסיה רגשית ואף לקטוע את הרצף ההתפתחותי שלו. חשוב שנתן ייתמך בטיפול רגשי באופן עקבי ובמסגרת הלימודית שתוכל לתמוך בקשייו".
ההעמדה לגירוש, מנוגדת גם לחוות הדעת של נציגי משרד הבריאות והרווחה שטענו כי רשות האוכלוסין וההגירה צריכים להרשות לנתן ולאמו פטרישיה להישאר בישראל. כמו כן, גם אביו של נתן לא רוצה שבנו יהיה מגורש מישראל ודורש מהמדינה להורות על הישארותם.
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, דחה את בקשתה של האם בטענה ששהייה ארוכת שנים איננה כשלעצמה טעם הומניטרי המצדיק הענקת מעמד למשפחה. עוד הוסיף המנכ"ל בתגובתו כי: "אין ספק שהחזרה למדינת המוצא לאחר שהייה ארוכה בישראל איננה קלה וכי ישנו קושי לעשות זאת, אך יש לזכור כי היא חוזרת למקום אשר אינו זר לה לחלוטין".
לטענת סיסו האם מכירה את פולין, דוברת את השפה ומכירה את התרבות ועצם העובדה שהילד נתן גדל פה וחי פה לא מקנה להם מעמד. בפסילת הבקשה נכתב כי המנכ"ל הביא בחשבון את טובת הקטין, אך הוא סבור שבבחינת איזונים מול מדיניות ההגירה של מדינת ישראל גם אם משמעות הדבר מבחינתו הוא שהוא ייצא עם אמו חזרה לפולין, זה האיזון המתבקש.
נכון להיום, בית הדין לעררים בירושלים קבע כי הוא בעד שיהיה דיון לגבי הליך הערעור. בנוסף, בית המשפט הוציא צו על תנאי שאוסר את הגירוש בפועל לעת עתה.
עו''ד תומר ורשה, בעל משרד המתמחה בהגירה שמייצג את המשפחה, מסר בתגובה: "הופתענו לקבל לידינו תיק בו הרשות דורשת גירושו מהארץ של ילד ישראלי שנולד וחי בארץ כל חייו, לצד משפחתו הישראלית, רק משום שהוריו נפרדו, וכשכל הראיות בתיק מצביעות על טובתו להמשיך ולחיות בארץ ליד משפחתו, סביו וסבתו הישראלים, חבריו, בתרבות ובזהות הישראלית שלו".
לדברי עו"ד ורשה: "לא ברור לנו איך דווקא בתיק זה, שבו שני חברי הוועדה ההומניטרית הרלוונטיים ביותר - נציגי הרווחה והבריאות, ממליצים לאשר את הבקשה - דווקא כאן לקבל החלטה מנוגדת שמתעקשת על גירוש הילד ואימו, שהיא תושבת ישראלית. מדובר באם ממוצא אירופי, משכילה, בתפקיד ניהולי בכיר בחברה ישראלית, שדואגת לחינוך הטוב ביותר לבנה בישראל, שהקריבה כדי שהוא יוכל לגדול בארץ לצד משפחתו של אביו הישראלי, ולא ברור מה אצה לרשות הדרך להורות על גירושם מהארץ תוך פגיעה קשה בילד ישראלי. אנו סמוכים ובטוחים שאירעה טעות אצל הרשות, וכעת עם קבלת הטיפול לידינו, נפעל כדי שעניינם ייבחן בשנית כנדרש והם יוכלו להישאר בישראל".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מדובר באזרחית פולניה שהגיעה לישראל בשנת 2012 והוחל עליה נוהל בני זוג כבת זוג לישראלי. לשניים נולד בן משותף, ישראלי אף הוא. עם השנים בני הזוג נפרדו ולמעשה הפונה שוהה ללא אשרה חוקית זה מספר שנים. אבי הילד, אזרח ישראלי שבזכותו ניתן מעמד לילד, עזב את ישראל וחי בחו"ל. בבואנו לבחון את זיקת הבן והאם, אשר מרבית חייה שהתה בפולין, עולה כי האב הישראלי בחו"ל ומשפחתה המורחבת של האם חיה בפולין. לאור האמור, ולאחר בחינת כלל העובדות, התקבלה החלטה כי האם תשוב ביחד עם בנה למולדתה ולמשפחתה".