בית הדין הבין לאומי בהאג יתכנס בשעה 16:00 (שעון ישראל) כדי להקריא את החלטתו בנוגע לבקשתה של דרום אפריקה להוציא צווים שיורו לישראל להפסיק את המלחמה בעזה. מי שייצג את ישראל במעמד הקראת ההחלטה הוא פרופסור מלקולם שו הבריטי שייצג את ישראל בדיון הקודם בבית הדין בחודש ינואר השנה.
לא מדובר בבית הדין הפלילי הבין לאומי שדן ביחידים וישראל אינה מכירה בו, אלא בבית הדין הבין לאומי שדן בתביעות בין מדינות וישראל חברה ומכירה בסמכותו. ההערכות בישראל פסימיות והן נעות בין ההערכה שבית הדין יוציא צו להפסקת המלחמה לבין צו מצומצם שיורה לישראל להסיג את כוחותיה מאזור רפיח ולהפסיק את הלחימה באזור.
אם בית הדין יוציא צו כללי שיורה לישראל לנצור אש ברצועת עזה רוב הסיכויים שאנו צפויים להתנגשות חזיתית עם בית הדין, שכן יהיה קשה לכבד צו כזה במצב שבו הכוחות עדיין נמצאים בעזה וכן שסוגיית החטופים טרם באה על פתרונה. בנוסף, חמאס אינו מכבד את פסיקות בית הדין והחשש הגדול הוא שיווצר מצב שבו ישראל תחויב לנצור אש בו בזמן שחמאס ימשיך לבצע ירי לעבר ישראל.
אם יוצא צו מוגבל לאזור רפיח רוב הסיכויים שישראל תציית לצו, אך גם כאן טמון קושי רב בשל העובדה שכוחות צה"ל נמצאים באזור רפיח. חשוב לציין, אין אפשרות לערער על החלטות בית הדין אך ישראל יכולה לבקש שבית הדין ישקול מחדש את החלטתו, זאת, אם יהיה שינוי בנסיבות, עובדה שתקשה על ישראל מאוד.
ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, וכיום ראש המחלקה לבוררויות בין-לאומיות במשרד עורך הדין הרצוג-פוקס-נאמן אמר: "קשה להעריך מה יחליט ההרכב הנוכחי של בית הדין. מן הראוי היה שידחו את הבקשה לצו המתערב בלחימה, כפי שעשו כבר שלוש פעמים בעבר. אבל, באווירה הנוכחית בזירה הבינלאומית - הכל אפשרי".
לשאלת וואלה כיצד ישראל תצטרך להגיב להחלטת בית הדין אמר שיינדורף: "התגובה של ישראל תלויה כמובן בצו שיינתן. אם יינתן צו שניתן לחיות איתו, אין טעם להיכנס להתנגשות חזיתית עם בית הדין. אם הצו יהיה מרחיק לכת, אני מתקשה להאמין שהמדינה תוכל לקבל זאת".