המציאות הביטחונית בחו"ל, האנטישמיות ותחושת חוסר הביטחון שמרגישים רבים מהיהודים ברחבי העולם, הביאו לגל עלייה גדול של עולים, ששמים את מבטחם במדינת ישראל. לצד המספרים המרשימים - 34,610 עולים לישראל מאז יום העצמאות אשתקד, ומתחילת השנה הגיעו יותר מ-11,361 עולים, בדיקת וואלה מצאה כי עולים רבים ממתינים כמעט חצי שנה ללימודי העברית באולפנים הציבוריים, אין מספיק כיתות לימוד, ואין אפשרות יותר לקבל שוברים לאולפנים פרטיים ללימודי העברית.
במשרד העלייה והקליטה השיקו לפני חודשיים, יחד עם שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, את התוכנית: רפורמה בעברית שמטרתה לענות על צורכי העולים החדשים ללימודי עברית ללא המתנה ובסמוך למועד העלייה. התוכנית הושקה במרכז לימודי העברית החדש באשקלון יחד עם העירייה, ובמשרד מבטיחים שנפתחו וייפתחו כיתות נוספות. לפי המשרד, הם צופים כי ב-45 הרשויות המקומיות הזכאיות, יוקמו כ-68 כיתות, שבהן ילמדו כ-1,700 תלמידים סך הכול. נכון להיום כ-10 רשויות כבר התחילו להפעיל את האולפנים.
עם זאת, התוכנית החדשה של המשרד מחייבת את העולים החדשים ללמוד תחילה רק באולפנים הציבוריים ושוללת מהם את הזכות לבחור בין האולפן הציבורי לאולפן הפרטי. התוכנית מקצצת דרסטית בגובה השובר מ-7,500 שקלים ל-4,000 שקלים (מה שיקשה על האולפנים הפרטיים כלכלית), קובעת מספר גבוה יותר של תלמידים בכיתה מ-6-4 ל-12 תלמידים, מה שעשוי להוות בעיה לתושבי הפריפריה שיצטרכו "להמתין" לעולים נוספים ולהתאים את רמת הלימודים כמו גם את מקום המגורים וגם לעולים שרוצים ללמוד בכיתות קטנות ובשעות נוחות. כמו כן, התוכנית אוסרת על האולפנים הפרטיים ללמד לימודי עברית בזום מרחוק בעת הצורך, כאשר אותו עולה שמסיבה כזו או אחרת לא יוכל להגיע למקום האולפן. בעוד שהמשרד מקדם בעצמו אפליקציה ללימודי עברית מרחוק.
רוב העולים עלו מרוסיה עם כמעט 8,000 עולים, מארה"ב עלו לישראל 564 אנשים, מצרפת 358, מבלארוס 295, מארגנטינה 169, מבריטניה 165, מגאורגיה 109, מדרום אפריקה 100 ומברזיל הגיעו 99 עולים חדשים. לפי נתוני הסוכנות היהודית, עד לסוף שנת 2024 צפויים להגיע לישראל 15,499 עולים חדשים נוספים. הנתונים האלה לא כוללים צפי עלייה נוסף מרוסיה בעקבות המלחמה עם אוקראינה ועולה השאלה - איפה כולם ילמדו עברית?
בשבוע האחרון נערך כנס עלייה גדול של משרד העלייה והקליטה בצרפת שאליו הגיעו כ-3,000 משפחות שרוצות להמשיך ולחיות את חייהם בישראל. אז לצד התנופה הגדולה של העלייה והביקוש הגדול, מתגברים הדיווחים על קשיי הקליטה בעבודה, בדיור ובעיקר בלימודי השפה העברית. בינתיים, עולים ומנהלי האולפנים הפרטיים ועמותות המסייעות לעולים, הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין יהושע ליברמן ואסף ברגמן, ממשרד ארנון, תדמור-לוי נגד משרד העלייה והקליטה בתקווה להפוך את הקערה על פיה או לפחות לדחות את המהלכים שכבר יצאו לדרך.
רבי קנן, ניקיטה רמש ומאיה קנן בת החצי שנה עלו לישראל מאוסטרליה ב-7 בדצמבר. הם גרו בבית שמש וכאשר רצו ללמוד עברית באולפן במתנ"ס בעיר נענו כי אין אפשרות ואם הם רוצים אז שיחכו לספטמבר 2024 ולשעות הבוקר בלבד. "ביקשנו לקיים שיעורי אולפן בזום או באופן פרטי, בינתיים ככה גם נוכל ללמוד וגם נטפל בבת שלנו", הסביר קנן לוואלה. "שלחנו מייל לרכזת העלייה שלנו והיא אמרה לנו שאין מימון כרגע לשיעורי אולפן וגם לא ידוע מה יהיה בעתיד. בינתיים עזבנו את הארץ ונחזור לכאן בחודש יולי". מעולם לא הייתה לנו הזדמנות לעשות אולפן. כל העבודות דורשות לדבר וללמוד את השפה העברית, גם אשתי מתמודדת עם אותה הבעיה. אין לנו מה לעשות כרגע בישראל, לא מצאנו עבודה אז טסנו חזרה כי אין מה לעשות בישראל".
גם אלכסנדר סקורניאקוב מתוסכל מרמת המיומנות שלו בשפה העברית. הוא עלה לארץ לפני 3 שנים, גר בטבריה ובירושלים וכעת בפתח תקווה. לדבריו, הרמה של לימודי האולפנים הציבוריים היא ברמה נמוכה, בקבוצות גדולות מדי וקשה ככה ללמוד עברית. "כמה שלא ניסיתי את האולפנים הציבוריים, זה לא בשבילי. ישבתי בכיתה וחזרתי עשרות פעמים על אותה מילה רק כי מישהו לא הבין בכיתה" הסביר סקורניאקוב לוואלה. "אני לא מבין איך רוצים שאנחנו נתקדם? באולפן פרטי יש יחס לכל אחד, כיתות קטנות בין 6-4 אנשים. חבר שלי בחר לחזור לרוסיה וזה מאוד עצוב רק כי הוא לא הצליח ללמוד כאן עברית. במשרד העלייה והקליטה צריכים לדאוג לעולים ולא להשאיר אותם לבד. אנחנו רוצים להישאר כאן ולהתפתח יחד עם המדינה. פניתי אליהם (משרד הקליטה) כמה פעמים ואמרו לי שלא מגיע לי ללמוד עברית ואני צריך להגיש בקשה לוועדה לדון בנושא שלי. פניתי לפני חצי שנה ופעם האחרונה לפני חודש - ועד עכשיו לא קיבלתי תשובה".
לא עלייה של שנות ה-90
אלכסנדר ללוש, מנכ"ל אולפן שלי, אחד מיוזמי העתירה נגד משרד הקליטה אמר: "רוצים שעולים שיגיעו לישראל ורגע אחרי זה משאירים אותם לבדם. זה לא הגיוני. אם לא רוצים יותר עולים אז שיגידו את זה כי במצב הנוכחי, המון עולים יחזרו לארץ מוצאם בלית ברירה כי פשוט אין להם פה את התנאים להצליח. בלי לימודי עברית אין התאקלמות. לא יכול להיות שעשרות עולים נשארים ללא מענה היום בישראל, רוצים לשנות את החוקים תוך כדי המשחק. מגדילים לנו בניגוד לדעתנו את הכיתות, הרמה תרד כתוצאה מכך ואז גם ייפגעו כלל האולפנים הפרטיים. משרד הקליטה גורם לעולים לחכות לפיתרון כמו בבת ים, בבית שמש, רעננה, מודיעין, קריית גת ועוד ערים".
"משרד הקליטה מכחיש את המציאות ושיש תמיד אופציה ללמוד עברית", המשיך ללוש. "הנחת היסוד הזאת היא גרועה מאוד כי הם לא רואים את המציאות ביום יום. אנחנו פוגשים את העולים שמופתעים מאוד שהם לא יכולים יותר לבחור, צריכים לחכות זמן רב ללימודים ויצטרכו ללמוד באולפנים הציבוריים הגדולים ורובם לא מתאימים ללימודי עברית. יש מאות עולים שרוצים ללמוד באולפנים עם שוברים ולא יכולים כי משרד הקליטה הפסיק את חלוקת השוברים. מי שהספיק להוציא את השובר, יכול לממש עד הביטול, אבל הבעיה היא שהם כל כך מעט. אנחנו 32 אולפנים פרטיים ועמותות, אחד פונה אלינו בחיפה והוא ברמת שפה א' והשני בירושלים ברמה ב' ואי אפשר לבצע סינרגיה ביניהם. צריך לזכור שרק בשנה שעברה היו יותר מ-1,200 כיתות ללימודי עברית ברחבי הארץ, הרפורמה לא רלוונטית. יצרו גם אפליקציה במיליוני שקלים שלא עוזרת לאף אחד".
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, החמיאה למשרד העלייה והקליטה, אך לצד זאת טוענת כי השוברים הצילו את לימודי השפה העברית בישראל. "במקום להמשיך הליכים חיוביים של הבראת תחום האולפנים, מקצצים ממקומות לא נכונים וכל העולים בישראל ייפגעו. תוכנית השוברים הצילה את שוק לימודי השפה ופתחה אפשרויות לימודי גמישות, מהירות ומותאמות לקהל מגוון ללימודי אולפן כי הרי בלי עברית אין קליטה בישראל", הסבירה ריף לוואלה.
לטענתה, כמעט ללא הודעה מוקדמת הכריזו במשרד על צמצום דרמטי בתוכנית השוברים עד כדי סגירה של התוכנית בפועל. "הטענה של המשרד שיש פתרונות אחרים, כמו האולפנים הממשלתיים והעירוניים - לא עובדת בשטח כי בפועל רוב הפתרונות מתוכננים ועוד לא קיימים בכל רשות מקומית. בנוסף, במקום לפשט הליכים הוסיפו ביורוקרטיה מיותרת - בשביל לקבל שובר צריך יהיה לקבל אישור של נציג הקליטה. עוד זמן שאין לעולים. העולים מפספסים חודשים חשובים, הם יושבים בבית ומתקשים להתאקלם בישראל", היא אמרה.
ריף מציינת כי מדובר על עולים משכילים וכל יום שהם לא עובדים למען המשק הישראלי - המדינה מפסידה מיליארדים. "לפעמים עולים שמחכים לאולפן חודשים ארוכים חוזרים לחו"ל להתפרנס, מי אמר שהם יחזרו לישראל? חצי שנה זה טווח זמן ארוך, והרבה פעמים עדיף להם לחזור לארץ מוצאם. זו כבר לא עלייה של שנות ה-90, אחוז גבוה מהעולים עובדים על הקו בין חו"ל לישראל, אם הם לא מצליחים לעבוד וללמוד את השפה העברית, כיצד מצפים שיקלטו בישראל? הלימודים באולפנים הציבוריים גם לא מותאמים לכולם. יש הורים, חד הוריים ואנשים שעובדים במשרה מלאה, שלא יכולים ללמוד פיזית בשעות רגילות ולשם כך יש את האולפנים הפרטיים לפתרונות גמישים. המשרד גם ביטל את האפשרות ללמוד בזום. אפשר לשפר את האיכות של חלק מהאולפנים הפרטיים, אבל בין זה לבין לסגור לגמרי? שמיים וארץ. כנראה בתל אביב עוד ימצאו פתרונות, אבל בפריפריה יותר לא יהו להם פתרונות".
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא הדגיש בשיחה עם וואלה כי בשנת 2022 תוקצבו האולפנים ב-35 מיליון שקלים ובשנת 2023 הוקצבו 65 מיליון שקלים כדי שכמה יותר עולים ילמדו עברית. לדבריו, נעשתה גם חשיבה מחדש והמשרד שכר חברת אסטרטגיה כדי ליצור לימודי עברית טובים יותר. "האולפן הוא כמו מרכז קליטה. האנשים שאתה עושה איתם אולפן, נשארים איתך לכל החיים וזה חלק חשוב מרכישת השפה", הסביר כהנא. "לעתירה בבית המשפט אין שום בסיס ואני בטוח שהיא תידחה. פתחנו אולפנים ב-35 רשויות ואמרנו שאפשר ללמוד עברית גם מחו"ל דרך האפליקציה. החזרנו את השוברים לסכום המקורי".
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מסביר כי התנהלו האולפנים הפרטיים הובילה למצב כיום. "החברות העסקיות התרגלו במשך שנתיים שהכול עובר דרכם ולמרות שהזהרנו, הסברנו ושיתפנו, אי אפשר להמשיך ככה. העולים היו צריכים להוציא הרבה מאוד כספים מהכיס שלהם ואז אנחנו היינו נותנים להם החזרים. בשנה רגילה היה לנו מקום ל-15 אלף עד 20 אלף עולים ובשיטה החדשה יהיו לנו 50,000 עולים וגם באולפנים הפרטיים ילמדו 5,000 עולים שיקבלו את הלימודים, אבל יקבלו את זה ב-4,000 שקלים כי הם יהיו בכיתה של 12 אנשים ובלימודיים פיזיים ולא בזום וזה מה שעומד מאחורי העתירה שלהם - הכןל סביב הכסף", האשים כהנא. "זכותם להרוויח. אנחנו מתקצבים את האולפנים הפרטיים ונמשיך, אבל המחקר שעשינו של חברת לוטם עם דו"ח מפורט אומר שב'זום' מתקשים ללמוד ושארבעה אנשים לומדים פחות טוב מאשר 12 אנשים ושהכיתה או הקבוצה עוזרת ללמוד את השפה. בנוסף, בנינו מנעד של אפשרויות ללימודי השפה העברית ואפילו ביותר כסף מבעבר, וזה יהיה יותר הגיוני לעולים".
המנכ"ל כהנא הוסיף כי "אם אנחנו נראה מקום שאין פתרון, נאפשר לפתוח קבוצות קטנות יותר וגם באולפנים פרטיים. צריך לנהל את התקציב בצורה נכונה, בטח בשנה כזאת. אין לנו זמני המתנה באולפנים מול משרד החינוך והרשויות המקומיות. הטענה הזאת אינה נכונה. אנחנו מתקשרים לכל אחד שמקבל מאיתנו הפניה לאולפן. אנחנו מתקשרים ובודקים שהוא מצליח להירשם. זה החל בשבועיים האחרונים, משרד החינוך מדווח לנו שיש לו מקומות פנויים ברוב המקומות בארץ והוראת השעה יצאה לפני שלושה שבועות".
לדבריו, המשרד בדק את כל הרשימות והטענות שהופנו אליהם. "המשרד מוודא מול העולים שהם רשומים. עם זאת, כל שינוי וכל רפורמה לוקחת זמן. הממשלה באה ואומרת שהיא דואגת ללימודי עברית וזה לוקח זמן. אין ספק שיש תקופת מעבר עד שנתחיל בצורה מסודרת, אבל היינו צריכים לנהל את ההתנהלות מבחינה תקציבית בצורה נכונה ומדודה כדי שהתקציב לא ייגמר ברגע. העולים חשובים לנו. בדיור הגדלנו את הסיוע בשכר דירה למי שמגיע לאיזורי עדיפות לאומית לצפון או לדרום. יש הרבה דברים שמטרידים אותנו ובימים אלה אנחנו עובדים על החלטת ממשלה חדשה להיטיב עם העולים. יש ביקוש מאוד גדול לעלות לישראל, אנחנו מוטרדים מזה שהרבה עולים רוצים להגיע מכל העולם ומתקשים בגלל מחירי הדיור והקושי במציאת תעסוקה. אנחנו עובדים על הרחבת האפשרויות, הענקת שוברים להרחבה תעסוקתית וקידומי תעסוקה למעסיקים עצמם, לצד זאת אין ספק שהתקציב לא מספיק וצריך לתקצב את המשרד ביותר כסף, אחרת אנחנו לא נצליח לעמוד בביקוש בעלייה ואנחנו עלולים לפספס פה".