מדי שנה, בבוקר 22 במאי, נוהגת יפה בטיטו-הלדן להגיע לבית הוריה המנוחים במושב אביבים, היא קוטפת ורד בגינת הבית ומניחה אותו על האנדרטה במושב ששוכן על גבול הצפון. על האנדרטה חקוק שם האחות שלא הכירה, האחות שהיא נושאת את שמה. היא נולדה שלושה חודשים אחרי שיפה, אחותה בת ה-8, נרצחה מירי מחבלים עם עוד שבעה תלמידים מהמושב ועם עוד ארבעה מבוגרים שהיו על האוטובוס.
לראשונה יום השנה לזכר 12 הנרצחים לא צויין באביבים ולא במקום הפיגוע, ליד קיבוץ ברעם השכן. תושבי אביבים פונו מבתיהם מספר ימים אחרי הטבח של שבעה באוקטובר בישובי הדרום ומאז מרביתם חיים במלון לאונרדו קלאב בטבריה, שם נערך היום טקס הזיכרון.
"זאת טלטלה לא קטנה, לא ישנתי בלילה האחרון", אמר אליעזר ביטון ששני אחיו, שמעון בן ה-7 וחביבה בת ה-9 נרצחו באותו יום נורא. הוא היה אז חייל בן 19 שליווה את אחיו להסעה. בפיגוע נהרגו גם בן ובת דודתו. "המשפחה שלנו התפרקה אחרי אותו יום נורא. ההורים מתו מצער", סיפר ביטון. הבוקר הזה היה קשה לו במיוחד; "נשללה מאיתנו הזכות להתייחד באנדרטה עליה חרוטים שמות יקירינו. הפיגוע הזה מקבל הבוקר משנה תוקף בגלל הגירוש מבתינו שנכפה עלינו באוקטובר וחיינו בגלות. אנחנו נלחמים לשרוד את המציאות הנוראית הזאת", אמר ביטון. במושב נשארו רק חברי כיתת הכוננות וחלק מהתושבים מגיעים אליו מדי פעם בניסיון להציל את הלולים, מטה לחמם. המושב ספג מאז תחילת המלחמה פגיעות רבות; בתים, לולים ויקב עלו באש ונחרבו.
"בשנה כזאת יום השנה ליקירנו מתערבב עם המציאות הנוראית שבה המדינה נמצאת מאז שבעה באוקטובר", אמרה בטיטו-הלדן. "זה מחזיר את הותיקים לאותם ימים קשים", הוסיפה. גם שמעון ביטון, יו"ר ועד המושב, שאביו מכלוף ביטון נרצח בפיגוע, הזכיר ש"לראשונה אנחנו מציינים את האסון הנורא לא במקום האהוב עלינו-אביבים.
אנחנו כאן לא מבחירה . אני תפילה שעוד נשוב למושב היקר שלנו, שישמעו קולות תפילה וצהלות שמחה של ילדים. נשוב כי נצח ישראל לא ישקר, נשוב כי אביבים הוא מקום שלא עוזבים, נשוב לימים שלווים", אמר.
בטקס השתתף גם תא"ל שי קלפר, מפקד אוגדה 91. "54 שנים חלפו והשנה היום הזה מקבל משמעות אחרת- צורב יותר וכואב יותר בעקבות המלחמה והמקום הלא טבעי שבו אנחנו נמצאים", אמר קלפר. "צה"ל נכון ומוכן לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הצפון וכל זאת על מנת לאפשר את החזרה שלכם הביתה", הוסיף.
"המלה אסון ממשיכה להיות נוכחת בסיפור שלנו כחברה, כעם, כקהילה", אמר עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל. "קהילה שלמה ממשיכה לכאוב ולדמם. קהילת אביבים יכולה להעביר שיעור את כלל הקהילה הישראלית, איך לשאת את הכאב. הקהילה מהווה דוגמא ומופת לגבורה תקומה נחישות וחוסן יוצא דופן".