"משרד מבקר המדינה דוחות בנושא היערכות לשוק העבודה העתידי - ועולה כי לא קיימת בישראל אסטרטגיה ארוכת טווח" - כך הצהיר היום מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. "הממשלה משקיעה סכומים משמעותיים בטווח הקצר ומתוך ראיה צרה ולא מתוך ראיה מערכתית בראיה צופה פני עתיד. גם אם הממשלה איתרה את הצורך וקיבלה החלטות היא אינה צולחת את יישומן", את הדברים אמר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה.
את המצב, שהגדיר כ"מגמה ירידה בדירוג העולמי", תלה בחוסר המוכנות הלאומית להתמודד עם אתגרים מקצועיים שמציבה כניסתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית לשוק העבודה: "מספר המשתמשים בצ'אט gpt הגיע בתוך חודשיים למאה מיליון משתמשים, מספר שאין לו אח ורע לשום אפליקציה ופלטפורמה אחרת".
"בשנת 2022 הוקמו 73 חברות המתמקדות בבינה מלאכותית לעומת 28 חברות בשנת 2021. בנוסף לכך משרדי מקדם ביקורת המשך בתחום זה לבחינת בשלות הדאטה והטמעת הטכנולוגיות הבינה המלאכותית במשרדי הממשלה", הוסיף אנגלמן.
אנגלמן סיפר על דוח שעוסק במצב האקלים, וכרך אותו במצב הכלכלי בישראל: "בדוח האקלים עלה כי אין אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם האמון על תחזיות מאקרו כלכליות בישראל כמו משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה אשר ביצעו הערכה לאומית בנוגע להשפעות הכלכליות של שינויי האקלים על ישראל לטווח הארוך".
"בנק ישראל שמנהל את תיק ההשקעות הציבורי הגדול, תיק יתרות המט"ח בסכום שעולה למעלה מ-200 מיליארד דולר עדיין לא אימץ מדיניות בניהול ההשקעות שלו ואנחנו יודעים שללא ההשקעות אי אפשר להניע כלכלה. הביקורת העלתה גם כי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בארצנו שטופת השמש צפוי להיות 19 אחוז בשנת 2030 כאשר בשנת 2022 הייצור עמד על 10 אחוז בלבד במקום היעד הממשלתי שאמור להיות על 30 אחוז בשנת 2023".
"התבוננות הוליסטית על מערך הכנסות המדינה תאפשר לאתר תמריצים הפוגעים בהשגת יעדי האקלים ולטפל בהם מחד גיסא ומאידך גיסא לאתר הזדמנויות להכנסות עבור אוצר המדינה שיסייעו בתקצוב פעולות אקלים, יפצו גורמים שיפגעו מהם, יתמכו באוכלוסיות ראויות לקידום ויאפשרו ההתמודדות מותאמת עם יוקר המחייה לפי סדר העדיפויות", אנגלמן סיכם: "הבינה המלאכותית, משבר האקלים ושוק העבודה העתידי שלובים זה בזה, שינויי האקלים מהווים הזדמנות לפיתוח וקידום תחומי ידע טכנולוגיים חדשניים, המעבר לכלכלה דלת פחמן יביא לצמצום תעשיות מזהמות ומעבר לתעשיות ירוקות שיביא לשינויים בביקושים ולכוח עבודה מיומן שיוכל להשתלב בשוק העבודה העתידי".
"דלות העשייה של הממשלה והיעדר ראיה ארוכת טווח גורמים לנזקים לכלכלת ישראל אשר ילכו ויתגברו. 'היום שאחרי' הוא כבר כאן, על הממשלה להיערך הן בפעילות המגזר הציבורי והן בקידום ויזום שינויים מחויבים במשק ובכללותו לאור משבר האקלים ומהפכת AI. בצל המלחמה גוברת החשיבות בקידום נושאים אלו בכדי לתמוך בצמיחה עתידית של ישראל שתאפשר כיסוי העלויות הניכרות של המלחמה והצפי לגידול עתידי בהוצאה על ביטחון"