צווי המעצר של בית הדין הפלילי לנתניהו וגלנט: קווים לדמותו של כישלון מדיני מוחלט

הבקשה של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט היא שיאו של כישלון מדיני מוחלט של ממשלת ישראל מאז מתקפת הטרור של 7 באוקטובר.

• התובע מדגיש בהודעתו שהוא ממקד את הבקשה לצווי מעצר במקבלי ההחלטות המרכזיים בדרג המדיני, ולא מתייחס כלל לדרג הצבאי. עיקר טענותיו נוגעות למדיניות עליה החליטה ממשלת ישראל - במיוחד בכל הנוגע למצב ההומניטרי בעזה.
• המהלך של התובע יגביר עוד יותר את בידודה הבינלאומי של ישראל ואת הלחץ שמופעל עליה להפסיק את המלחמה, גם ללא שחרור של חטופים. הוא גם יקשה עוד יותר על ממשל ביידן להמשיך להעניק לישראל גיבוי מדיני וסיוע ביטחוני.

• התבטאויות של נתניהו ושריו הבכירים והחלטות שקיבל הקבינט בימים הראשונים למלחמה - כמו ניתוק אספקת המים והחשמל לעזה או סגירת כל המעברים להכנסת סיוע הומניטרי - שיחקו תפקיד מרכזי ב"תיק" שבנה התובע.
• המדיניות של ישראל בחודשים שלאחר מכן במסגרתה הוגבלה מאוד הכנסת הסיוע לעזה, ושהביאה לסכנה של רעב במיוחד בצפון הרצועה, ביססה את החשד לביצוע פשע מלחמה של "שימוש בהרעבה כנשק" נגד אזרחים פלסטינים בעזה.

• במשך ששה חודשים הממשלה גררה רגליים חרף אזהרות מצד גורמי מקצוע במערכת הביטחון ובמשרד החוץ וכן עצות מארה"ב וידידות נוספות של ישראל בעולם.
• שינוי מסוים החל להתרחש בחודש אפריל - רק בעקבות האולטימטום של הנשיא ביידן לנתניהו. אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

• בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם ע"י מדינות דמוקרטיות כדי למנוע פשעי מלחמה חמורים. העובדה שלא התאים את עצמו למציאות שבה ארגון טרור תוקף מדינה באה לידי ביטוי בהחלטה ההזויה לכרוך את נתניהו וגלנט באותה הודעה עם סינוואר, דף והניה.
• אבל כל זה היה ידוע לנתניהו עוד לפני המלחמה. הוא הכיר היטב את בית הדין בהאג, את מצבה המדיני של ישראל, את המגבלות המשפטיות ואת הסכנה של פעולות נגד ישראל בבתי משפט בינלאומיים, אבל המדיניות שהוביל לא התחשבה בכך.
• הממשלה שנתניהו הרכיב בסוף 2023 שידרה כולה זלזול כלפי המושג של שלטון החוק - גם בישראל פנימה וגם בכל הנוגע למשפט הבינלאומי.

• נתניהו ושריו - חלק מתוך יהירות וחלק מתוך בורות - זלזלו בדרג המקצועי שאמור לייעץ להם בדיוק בסוגיות האלה - היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה, אנשי משרד החוץ ואנשי מערכת הביטחון.
• הם תקפו אותם, טענו שהם כובלים את ידי החיילים, האשימו אותם ב"שמאלנות" ובכך שהם רוצים להפיל את הממשלה ודחו על הסף את עצותיהם בשם "המשילות".
• המדיניות שהדרג המדיני הכתיב התעלמה מהמציאות הבינלאומית ומאזהרות דרגי המקצוע. הקבינט אישר תכנית למלחמה של שנה ברצועת עזה, אך כלל לא לקח בחשבון האם תהיה לגיטימציה בינלאומית לעשות זאת והאם הדבר עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי בשנת 2024.
• התוצאה היתה היתה שהגענו בדיוק לאן שהלכנו. הקבינט המדיני-ביטחוני וקבינט המלחמה צעדו בעיניים פקוחות למחדל הזה.

• השופטים בבית הדין הפלילי הבינלאומי קרוב לוודאי יאשרו את בקשת התובע לצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. תרגילים כמו החתמת חברי כנסת על עצומה נגד בית הדין, התקרבנות וזעקות על "צביעות" טובים לפוליטיקה הפנימית של נתניהו, אבל לא יעזרו לישראל.
• ההשפעה של מהלך כזה מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי עלולה להיות רחבה הרבה יותר ולהשליך על המשך המלחמה, במיוחד כאשר גוף משפטי אחר - בית הדין הבינלאומי לצדק - עומד לפסוק את דרישת דרום אפריקה להוצאת צו להפסקת אש מיידית ברצועה.
• משם ועד להצבעה נוספת של מועצת הביטחון של האו"ם על החלטה שקוראת להפסקת אש הדרך קצרה. הנשיא ביידן יתקשה מאוד להטיל וטו על החלטה כזו במצב העניינים הנוכחי.