הדבר המרכזי שצריך להדאיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון יואב גלנט היום הם לא צווי המעצר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צפוי להוציא נגדם. מה שצריך להדאיג אותם הוא הכיוון המסתמן והמדאיג של הפיכת ישראל למצורעת.
התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, כרים קאן, הודיע היום (שני) שהוא עתיד להגיש בקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. כמו כן, קאן יבקש להוציא צווים נגד יחיא סינוואר, מוחמד דיאב איבראהים אל-מסרי (דף) ואיסמעיל הנייה.
ההשפעה של הוצאת הצווים היא סיכון במעצר של ראש הממשלה ושר הביטחון בבואם לבקר במדינות כאוסטרליה, יפן, קנדה, בריטניה, גרמניה, יוון וצרפת - שכן 124 מדינות מכירות בסמכויות בית הדין עם רובן יש לישראל יחסים מדיניים קרובים.
אך הסכנה האמיתית היא מפני קריאות לחרם כלכלי והפסקת שיתוף פעולה עם ישראל, גם בנושאים אזרחיים, לרבות אקדמיים. זאת, בשעה שישראל מתקשה גם ככה בהסברה בזירה הבינלאומית.
הסיבה לכך שהוצאת הצווים עלולה להוביל לכך, היא משום שמדובר בצעד שצובע את ישראל בצבעים שליליים, ושם אותה באותה שורה יחד עם מדינות כמו רוסיה, סודאן ולוב. הצווים מהווים סימן למדינות אחרות להפסיק לשתף פעולה עם ישראל ולהקשות עליה עוד יותר במאבק בזירה הבינלאומית.
בשעת כתיבת שורות אלה מתקיימים דיונים בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בשאלה כיצד להגיב, אם בכלל, לצווים העתידים לצאת. עד היום, ישראל לא הכירה בסמכות בית הדין הפלילי בהאג, זאת להבדיל מסמכויות בית הדין הבינלאומי בהאג, שבו ישראל מכירה וגם הופיעה בפניו. קרוב לוודאי שהיועמ"שית ביחד עם משרד רה"מ, משרד החוץ והמל"ל ינסו להפעיל את בנות בריתה של ישראל כדי שאלו ישפיעו על בית הדין להימנע מהוצאת הצווים.
הצעד מראה כמה חשוב להתחשב בדעת הקהל העולמית, וכמה חשוב לשמור על קשרים טובים עם ארה"ב ובנות בריתנו, וכמה מסוכנן עלול להיות הצעד של הוצאת הצווים.