התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע היום (שני) כי יבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיגי חמאס, בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שנעשו ב-7 באוקטובר, ובמלחמה שפרצה בעזה בעקבות מתקפת הטרור.
עיתוי ההודעה של התובע התקבל בהפתעה בישראל. גורמים מדיניים הניחו כי התובע יבקש להוציא צווים בשלב מסויים, אך רק בעוד מספר חודשים.
מה הם הצעדים הבאים ואיך הדבר ישפיע על ישראל? וואלה עושה סדר.
מה המשמעות?
התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, כרים קאן, יגיש בקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. כמו כן, הוא יבקש להוציא צווים נגד יחיא סינוואר, מוחמד דיאב איבראהים אל-מסרי (מוחמד דף) ואיסמעיל הנייה.
המשמעות של הצווים, היא שקיים חשש שגלנט ונתניהו יעצרו בכל מדינה אליה יגיעו, שמכירה בבית הדין. דבר זה מונע מהם לערוך ביקורים מדיניים באותן מדינות.
ישראל וארצות הברית אינן מכירות בבית הדין. המדינות שמכירות בסמכות בית הדין הן מדינות מערב אירופה, ובהן צרפת, גרמניה ואיטליה. בנוסף אליהן ישנן עוד 121 מדינות שמכירות בסמכות בית הדין.
מה ישראל תעשה?
הכדור נמצא בידיים המדיניות. מי שיידרש לטפל בנושא הוא משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד החוץ והיועמ"שית, שיצטרכו להחליט כיצד להגיב לבקשתו של התובע בבית הדין.
כעת בישראל יצטרכו להחליט האם להגיב לבית הדין או לנסות להשפיע דרך ארה"ב ומדינות מערב אירופה על בית הדין שלא יוציא את הצווים.
ההשלכות שיכולות להיות להוצאת צווים הן מרחיקות לכת, והן יכולות להוביל לניסיון של מדינות וחברות כלכליות לקדם חרם על ישראל.
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם בשנת 2002 לאחר חתימת חוקת רומא. בחוקה חברות 124 מדינות שמכירות בבית הדין.
בניגוד לבית הדין הבינלאומי בהאג, בית הדין הפלילי דן ביחידים ולא במדינות. סמכויותיו של בית הדין הוא להוציא צווי מעצר נגד ראשי מדינות ושרים בכירים.