רן ארז במצוקה. האגרת ששלח בסוף השבוע האחרון ממש זועקת את פי התהום שאליה הוא הצליח לדרדר ארגון שבמציאות אחרת, היה צריך להיות חלק מהמאבק על חינוך הדור הצעיר בישראל.
לאחר שכשל ברתימת הציבור, ההורים, התלמידים, משרד החינוך והמורים עצמם למאבק הצודק וההכרחי על עתיד ההוראה והחינוך, יו"ר ארגון המורים נושא עיניו כעת אל מנהלות ומנהלי בתי הספר ומקווה שדווקא מהם תצמח לו ישועה. מן כפיות טובה שכזו - קודם לרדוף אותם ולאיים עליהם, להפוך אותם לאויבי המורים ולהפקיר אותם לגורלם בעיצומים, וכעת, פתאום - מעט מדי ומאוחר מדי - לפזר הבטחות לתוספות שכר שהן נמוכות ממה שכבר סוכם עם משרד האוצר.
בימים האחרונים של חודש אוגוסט 23' נשא פירות הקמפיין הארוך שניהלנו, שכלל בין השאר מכתב בחתימת 900 מנהלים ומנהלות אל שר האוצר, סדרת שיחות עם כלל גורמי המו"מ, ניירות מדיניות מפורטים ושלטי חוצות. בזכות המאבק של חברי "מנהיגים - ארגון מנהלי בתי הספר", הוסכם בין הצדדים להסכם השכר כי ייבנו עבור מנהלי בתי הספר טבלאות שכר נפרדות המתייחסות אל מאפייני התפקיד ומורכבותו, וכן סוכם על הקצאת 50 מיליון שקלים לכל שנת הסכם אך ורק לצורך העלאת שכרם של המנהלים, דרך אותן טבלאות. עוד סוכם על הרחבה משמעותית בסלי שעות התפקיד שיעמדו לרשות המנהלים ויאפשרו להם לטפח את מנהיגות הביניים והעתודה הניהולית של בתי הספר. זו היתה בשורה של ממש, ששיקפה הבטחה לעליית שכר ממוצעת של כ-12% עבור המנהלים, ובכך בישרה על תיקון השחיקה ארוכת השנים בשכרם. אך הבשורה החשובה באמת היתה התקווה כי הנה מערכת החינוך הישראלית עושה, סוף-סוף, צעד של ממש כדי לשמר את מנהיגי השטח ולעודד מועמדים איכותיים להתמודד על ניהול בתי ספר.
אולם כעת רן ארז נסוג מההתחייבויות והסיכומים האלה, וזורה חול בעיני המנהלים כשהוא מציג דרישה למשכורת 13 למנהלים (המהווה תוספת של 8.33 אחוזים בלבד), לאחר שהאוצר כבר הסכים להרבה יותר מזה. בכך ארז מתעקש להשאיר את מנהלי בתי הספר בגדר עובדי הוראה עם גמול הניהול הארכאי והמעוות, במקום לממש את טבלאות השכר העדכניות והמתאימות למורכבות התפקיד.
כך נראה ארגון עובדים שאיבד את דרכו, התאהב בנשק העיצומים ושכח את ההכרח שבפעולה קהילתית, ציבורית ומגייסת, טרם השימוש בצעדים ארגוניים. ארגון המורים הקורס מנסה למשוך איתו אל התהום גם את המנהלים, שהזניח במשך עשרות שנים. המנהלים הם מנהיגי השטח, החשופים לסיכונים וללחצים אדירים ועובדים מסביב לשעון ומסביב ללוח השנה. הם אלה הנושאים בשגרה, וביתר שאת בחירום ובמלחמה, באחריות האמיתית למערכת ולתפקודם של בתי הספר. הם המוצאים פתרונות יצירתיים ודואגים לכלל תלמידי ישראל, גם כשהמערכות סביבם מתפוררות. המנהלות והמנהלים הם החוליה החשובה כל כך, הקיומית, ובפניהם רן ארז בעצמו הבהיר כי הוא אינו מייצג אותם וכי הם מוזמנים להקים לעצמם ארגון (וכך עשינו!).
זעקתנו אינה מבקשת רק לשפר את שכר המנהלים באחוז נוסף או שניים, אלא על מנת להעמיד למדינת ישראל שדירת מנהיגות וניהול איכותית במערכת החינוך. כל מי שעיניו בראשו רואה את הטרגדיה שאיתה המדינה מתמודדת היום: הדרום עדיין מדמם, והצפון נמצא במשבר אדיר כשתושביו עקורים מבתיהם.
אם בתוך כל מלחמות הטיטאנים שוב המנהלים ושדרת המנהיגות של בתי הספר ימשיכו להיזנח, כל שיחה על חזרה לצפון או לדרום ופתיחת שנת לימודים חדשה בספטמבר יהפכו ללא רלוונטיים - מכיוון שלא יהיה מי שינהל את המערכות הללו.
על בסיס הבנות סוף הקיץ האחרון, שאפשרו פתיחת שנת לימודים, אנו קוראים שוב לארגון המורים, לאוצר ולכלל גורמי המו"מ להשלים את מלאכת חתימת ההסכם, ולאפשר למערכת החינוך לנוע קדימה אל אתגריה הבאים לטובת תלמידי מדינת ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל "מנהיגים", ארגון מנהלי ומנהלות בתי הספר