כנס הקיץ של הכנסת נפתח היום (שני) ובפני הקואליציה עומדים אתגרים משמעותיים. כגון, איום הפרישה של בני גנץ מהממשלה, משבר חוק הגיוס, ניהול המלחמה, החקיקה הפרטית של חברי הכנסת והאיומים של בן גביר וסמוטריץ' מימין לנתניהו. שאלה אחת מרחפת באוויר: האם הקואליציה בראשות נתניהו תשרוד חודשיים וחצי עד לפגרה הבאה?.
לקואליציה אין יום אחד של חסד, והיא תיאלץ להידרש באופן מיידי לחקיקה של חוק הפטור מגיוס, לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". למרות ההתנגדות של היועמ"שית, המליאה צפויה להצביע כבר בשבועיים הראשונים על "החלת דין רציפות" של החוק הישן, שקידם השר גנץ בכנסת הקודמת, ואם יהיה לקואליציה רוב בהצבעה - היא תוכל לקדם את ההצעה, מאותו מקום שבו הופסקו הליכי החקיקה בכנסת ה-24.
לפי תשובת הממשלה לבג"ץ, החקיקה תושלם עד סוף הכנס של הקיץ. עד כה לא ברור אם החרדים ידרשו שינויים בנוסח, ואם יהיה רוב בהצבעה על החוק, בין היתר לאור התנגדותם של השר יואב גלנט, ח"כ יולי אדלשטיין ועוד. גם הביקורת הציבורית נגד קידום החוק עשויה להתגבר, והיא תקשה על הקואליציה בהליך החקיקה.
לצד זאת, איום הפרישה של גנץ עשוי להשפיע על החודש הראשון של כנס הקיץ, ועל המשך תפקוד הקואליציה בקיץ הקרוב, תוך כדי ניהול המלחמה. בתחילת השבוע הודיע יו"ר המחנה הממלכתי כי אם נתניהו לא יציג תוכנית אסטרטגית לניהול המלחמה בעזה, וכן ל"יום שאחרי", עד ל-8 ביוני, הוא יפרוש יחד עם חבריו מהממשלה.
פרישה כזאת עשויה להקשות על הקואליציה בשיאה של המלחמה. אף שהיא תשאר עם רוב ברור של 64 חברי כנסת. ההחלטות והחקיקה שיתקבלו במעמד צד פוליטי אחד - עשויות לצמצם משמעותית את אורך חייה של הקואליציה בזמן המלחמה. באופוזיציה לא מתכוונים לוותר, ומתכננים לעשות חיים קשים לקואליציה. מחר יעלו סיעות האופוזיציה הצעות אי אמון נגד הממשלה, יקיימו דיונים בכל ועדות הכנסת על המצב בצפון, ובהמשך יגישו אלפי התנגדויות לחוק הגיוס, כשיעלה להצבעה במליאה. למרות זאת, הקואליציה יכולה לשרוד גם תרגילים אלה, אם לא יימצאו בה סדקים משמעותיים.
אף אחד בקואליציה של נתניהו לא מעוניין בבחירות, אבל בחודשים האחרונים, כשהוא נהנה מהשותפות עם גנץ, נתניהו התייחס בביטול מסוים לאיומים של בן גביר וסמוטריץ'. הוא הסתפק מידי-פעם בפגישות "תחזוק" אך אם גנץ יפרוש - נתניהו ייאלץ לתת יחס רציני יותר לאיומים אלה והם מן הסתם יקבעו יותר את הטון גם סביב ניהול המלחמה.
החקיקה הפרטית בכנסת התמקדה עד כה בניהול המלחמה, או בחיי האזרחים, אבל שורה של הצעות חוק שהניחו חברי כנסת מהליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, יכולות להתסיס יותר את האווירה המתוחה גם כך. ח"כ אושר שקלים מהליכוד הגיש הצעה חדשה לאסור על אזרחים להתקרב למרחק קטן משני מטר לשוטרים ללא אישורם. ח"כ טלי גוטליב מציעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, אך דורשת שליטה כמעט מוחלטת על זהות החברים בה. לפי הצעתה, ארבעה מהם יהיו ח"כים, שניים מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה, שופט מחוזי בדימוס שיכהן כיו"ר, וייבחר על ידי ארבעה חברי כנסת, ושני סגני אלופים, שייבחרו גם הם על ידי הח"כים.
הצעת חוק נוספת, שאושרה אתמול בוועדת השרים לחקיקה, ותעלה להצבעה במליאה, היא של ח"כ לימור סון הר מלך, שמטרתה "לתקן עוול של שנים". על פי ההצעה, יישובי הנגב שמעבר לקו הירוק ייכללו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, ויוכלו ליהנות מתקציבים רבים.
מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), אמרה לוואלה כי "המטרה העיקרית בכנס הקיץ שנפתח היום היא להפיל את הממשלה הגרועה הזו, ולצאת לבחירות בהקדם האפשרי". לדבריה, "חוק ההשתמטות שעומד לפתחנו, הוא אפשרות טובה לפיזור הכנסת ויציאה לבחירות. החלפת הממשלה תאפשר בניית ממשלה חדשה, שתסיים את המלחמה בעזה, תפעל להחזרת החטופים, ותגיע להכרעה בצפון. ראש ממשלה שפועל משיקוליו האישיים בלבד, לא יכול להמשיך ולנהל את המלחמה הקשה והמורכבת הזו".