כנס וירטואלי רפואי בינלאומי, העוסק באתגרים הבריאותיים בשבי ממושך במנהרות, התקיים היום (ראשון) בהשתתפות רופאי חטופים ומומחים בעלי שם מהארץ ומהעולם. נילי מרגלית, שורדת שבי חמאס ששוחררה לאחר 55 ימים ואחות במיון ילדים במקצועה, שיתפה את סיפורה למשתתפים.
הכנס עסק בהשלכות הפיזיולוגיות והנפשיות הניצבות בפני החטופים השוהים בשבי ממושך במנהרות בעזה. בתוך כך, הוא כלל ארבעה פאנלים: טראומה, רפואת ילדים, רפואה פנימית ובריאות הנפש. בין הדוברים - רופאים ורופאות אשר טיפלו בחטופים השבים.
נילי מרגלית סיפרה בכנס כי "הייתי 55 ימים תחת השבי של חמאס, מתחת למנהרות של הארגון. היה קשה לנשום והיה לנו חוסר בהיגיינה אנושית. היה חסר לנו אמצעים רפואיים כמו מדידת לחץ דם, היינו צריכים לחשוב כל הזמן מה נאכל עכשיו ומה יישאר אחר כך. היו לנו מעט מאוד אמצעים רפואיים נגד פציעות. היינו שוטפים את הפצעים של החטופים כדי שלא יקבלו זיהום, נתנתי לפצועים אנטיביוטיקה, מה שהיה. היינו אוכלים דבש ומתפללים שזה יעזור לחזק אותנו".
עוד הוסיפה מרגלית, המשמשת כאחות במיון ילדים בבית החולים סורוקה: "אני חושבת שהחלק הקשה ביותר היה הפן המנטלי. ניסיתי להיות מעל זה, לחשוב שאנחנו נשרוד ונצליח ובכל יום שעברנו שמחנו כי עברנו יום וכל יום חיינו מיום ליום. אם מישהו היה מדוכא ובסיטואציה רעה היינו מנסים לעודד אותו".
"תמיד שאלתי את עצמי האם ההחלטות הרפואיות שקיבלתי בשבי באמת יעזרו לחטופים וזאת הדילמה האמיתית שהייתה עבורי בשבי. אני חושבת שעכשיו, החטופים שישוחררו יהיו מעל 225 ימים. הקשיים שלהם יהיו הרבה יותר קשים, פיזית ומנטלית - זה יהיה סיפור אחר", אמרה מרגלית.
ד"ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה ורפואה קרבית בחיל הרפואה של צה"ל פתח את דבריו בסקירה לגבי מצבם הרפואי של החטופים וההשפעה הנפשית של השבי על משוחררי החמאס. הוא טען כי אלה עלולים לפתח בין היתר, תסמונת פוסט טראומה, דכאון, בדידות חברתית ועוד. לצד זאת, הביא כדוגמא את אחת החטופות ששוחררה לאחר ארבעה חודשים, והראה תיעוד בו רוקדת ושמחה. הוא מסר כי הוא מאמין שלמרות הסיכונים, הוא מאמין שיש גם הרבה אופטימיות.
".
פרופ' חגי לוין, ראש צוות בריאות בפורום בני ערובה ומשפחות נעדרות, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור דיבר ואמר כי "חטופים רבים צריכים תרופות רבות ובלעדיהם יהיה קשה להם לשרוד. חלק מהחטופים הם חולי אסתמה, כרון ומחלות נוספות המצריכות טיפול רפואי. העברנו אליהם את הציוד הרפואי שהם צריכים אבל אני לא יודע אם הציוד הרפואי הגיע אליהם או לא".
עוד הוסיף לוין כי "אנחנו יודעים שהרבה מהחטופים נמצאים בתנאים לא היגייניים וחסר להם מים ואוכל. אנחנו יודעים שחלקם גם עוברים עינויים קשים מנטליים ופיזיים. לצערנו, אנחנו לא רואים שהקהילה הבינלאומית נלחמת עבורם ושומרת עליהם. כל האמצעים הרפואיים הכרחיים להישרדותם. אריה זלמן זלמנוביץ' מת כי לא קיבל את הטיפול הרפואי המגיע לו - הוא היה צריך תרופות.
"פגשתי הרבה מאוד חטופים שחזרו ואני שואב השראה מההצלחה שלהם לשרוד, אבל אני לא מאמין שאפשר לשרוד ככה בצורה כזאת הרבה זמן. החטופים צריכים באמת את הסולידריות שלכם ואת המקצועיות שלכם", אמר לוין. בימים כאלה ארגון הבריאות שאנו נמצאים בו וארגונים בינלאומיים נוספים צריכים לשאול את עצמם 'מה הם עושים עבור החטופים?'", דרש הפרופ'.
הכנס התקיים ביוזמת מטה משפחות החטופים ובשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל וההסתדרות הרפואית היהודית בארה"ב. פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה המשפחות, מסר כי "מפגש בינלאומי זה מדגיש את הדחיפות והחשיבות של טיפול במצבים הרפואיים הקשים שנצפו אצל אנשים המוחזקים במנהרות בעזה. מטרתו להעלות לסדר היום את הסיכונים לחטופים ולתרום להתמודדות עם האתגרים הבריאותיים המורכבים העומדים בפני החטופים".