בית הדין הבין לאומי בהאג צפוי להתכנס היום (שישי) פעם נוספת ולדון בבקשתה של דרום אפריקה להרחיב את הצווים שניתנו נגד ישראל ולהורות לנסיגה של כוחותיה מאזור העיר רפיח. בחלקו השני של הדיון, שיפתח בשעה 11:00 ויסתיים כשעתיים לאחר מכן, ישראל תדרש להגן על עצמה מפני טענותיה של דרום אפריקה.
ממועד פרסום ההודעה על הדיון ועד לקיומו בפועל עברו רק יומיים, כך שלישראל הוקצה זמן מוגבל מאוד להתכנון לדיון - מדובר בזמן חריג ביותר. אולם למרות ההתראה הקצרה, משלחת משפטית בין משרדית שהגיעה להאג תייצג את ישראל בדיון.
לכאורה, ישראל יכלה גם שלא להתייצב לדיון - אך הייתה מסתכנת בכך שעמדתה לא תישמע בזמן מאוד קריטי ללחימה ובצל המאמצים לקידום עסקת חטופים. יומיים זהו זמן לא מספיק על מנת להתכונן לדיון בסדר גודל כזה ולכן ההחלטה האמיצה מפתיעה, אך עשויה לחזק את הצד הישראלי בדיון. בהקשר זה יש לציין שישראל הכירה בסמכותו של בית הדין והיא חתומה על האמנה למניעת רצח עם (genocide) ולכן צעד שבו היא מחרימה את בית הדין יכול להיתפס כצעד קיצוני.
על מה דנים?
- בית הדין הבין לאומי בהאג דן בצווים ובתביעות שמדינות מגישות נגד מדינות וישראל מכירה בסמכותו, זאת בניגוד לבין הדין הפלילי בהאג שדן בעתירות נגד יחידים וישראל אינה מכירה בסמכותו.
- לאחר שדרום אפריקה תבעה בחודש דצמבר את ישראל בטענה שהיא מבצעת רצח עם בתושבי עזה, הפעם הגישה המדינה העוינת בקשה להרחיב את הצווים שניתנו אז נגד ישראל - כיוון שמבחינתה חל שינוי נסיבות משמעותי עקב כניסת כוחות צה"ל לעיר רפיח ולסביבתה.
מה היה לנו עד כה?
- כבר בפתח הדיון טען התובע מטעם מדינת דרום אפריקה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. לטענתו, "אנו כאן כי בית הדין לא הצליח במשימתו להגן על זכויות האדם של הפלסטינים".
- בנוסף, הציג התובע הדרום אפריקני תיעוד של חברי כנסת ומנהיגים ישראליים שקוראים לעקירת תושבי עזה.
- בהמשך, אף צוטט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתאר את מטרות המלחמה, בהן בין היתר שרצועת עזה לא תהווה שוב לעולם איום לישראל. עוד תואר כמי שהבהיר כי ישראל מחפשת ניצחון מוחלט, ואמר כי שום כוח בעולם לא יעצור את ישראל מלהילחם.
- בהמשך הדיון, צוטטו גם דברי שר הביטחון יואב גלנט, בהם הבהיר שישראל תרדוף "שכונה אחרי שכונה" ותשיג כל מיקום בעזה. שר האוצר סמוטריץ' צוטט באמרתו לפיה יש "ללכת על" מחנות הפליטים רפיח ונוסרת.
- בהמשך, הוקרן סרטון שבו רב צבאי תוקע בשופר והחיילים צועקים "לפרק את רפיח".
ומה הלאה?
- במידה ויתקבל צו להפסיק את הלחימה ברפיח ישראל תצטרך לקבל החלטה האם לציית לצו או להסתכן באי ציות אליו.
- החשש באי ציות הוא מפני סנקציה במועצת הביטחון באו"ם, והתדרדרות התפיסה של מעמד המדינה בעולם המערבי.
- הצו שיכול להינתן יהיה מוגבל לסיום הלחימה ברפיח וסביבתה אך הוא אינו יכול להוביל לסיום המלחמה בעזה בכלל.
מה לגבי צווי מעצר נגד בכירים ישראלים?
- הדיונים היום ומחר אינם נוגעים לסוגיה זו. הם מתקיימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICJ), הנוגע לאחריותן הפלילית של מדינות. זאת, בשעה שסוגיית צווי המעצר נגד בכירים ישראלים נדונה בבית הדין הפלילי בהאג (ICC), העוסק באחריותם הפלילית של יחידים.
- עם זאת, החשש שיוצאו צווי נגד בכירים ישראלים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדיין קיים.
- חלק מהצווים חסויים וניתנים במעמד צד אחד, כך שגם אם יוצאו, ייתכן שהציבור בישראל לא יידע על כך. מכל מקום הוצאה של צו מטעם בית הדין בהאג חושפת את הגורמים שנגדם מופעל הצו למעצר במדינות אחרות - צעד שיגביל משמעותית את יכולתם לטוס, אפילו לפגישות עבודה חשובות מעבר לים.
- כמובן, עצם הוצאתם של הצווים עלולה לפגוע במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ותלבה את אש הדה-לגטימציה כלפיה ברחבי העולם.