בעוד מלחמת חרבות ברזל נמשכת, הורים זרים לחיילי צה"ל נאלצים לצאת מישראל ולהתנתק מילדיהם לצורך הסדרת מעמדם. לעומת זאת, הורה זר מחו"ל לחייל שמגיע לישראל במיוחד כדי להסדיר את מעמדו, ואפילו הורים לחיילים שגורשו בעבר מישראל זוכים להגיש בקשה להסדרת מעמדם, מצב אבסורד.
זה מה שקרה לטימי רוזנברג, אזרח הולנדי בן 61 שחי בישראל מ-2001. בתו של רוזנברג, אליה, סיימה את שירותה בחיל האוויר כלוחמת כיפת ברזל, ובנו השני, דילן, מתגייס באוגוסט הקרוב לצה"ל. במקום לבלות ביחד, משפחתו של טימי נאלצת להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית, ולדאוג מגירושו של טימי מישראל.
"אנחנו מחכים עכשיו להחלטת משרד הפנים. יש לי עוד שנה להיות בישראל, ולאחר מכן אני אצטרך לצאת מהארץ", סיפר רוזנברג. זאת בגלל נוהל הזוי של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, לפיו הורים זרים לחיילי צה"ל צריכים לעזוב את ילדיהם ולצאת מהארץ. הדבר גורם לכך שחיילים בעלי משפחה אוהבת, נעקרים באחת מבני משפחתם והופכים לחיילים בודדים שלא לצורך.
"אני חי באשדוד ואני מחובר מאוד לילדים שלי. הם מתים עליי", ציין רוזנברג. "אני לא רוצה להגיע לישראל ולצאת ממנה כל כמה שנים. יש לי כאן עבודה, ילדים שאני מגדל ובית שאני חי בו. אנחנו במאבק ארוך ואני מקווה שהוא יסתיים אולי בחודש הקרוב, במקרה בו אקבל תעודת זהות קבועה. אני מפחד מאוד להיות מגורש מישראל, אין לי שום דבר בהולנד וכאן זה החיים שלי ואני מקווה שבית המשפט יבין את זה".
טימי גם מחלים מסרטן הערמונית ונותח לאחרונה בבית החולים בלינסון. טימי ממשיך להגיע לבית החולים לטיפולים. "אם יגרשו אותי מישראל זה בוודאות ישפיע גם על מצבי הבריאותי".
טימי הוא כמובן לא היחיד שנאלץ להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית. אלסי גרוגוריו שמתגוררת כעת בדרום תל אביב, נאלצה להתמודד עם בעיה דומה. בנה של אלסי, ליאור, משרת כעת בצה"ל, ולמרות זאת, רק מאבק משפטי ארוך בשיתוף עם עו"ד תומר ורשה, הצליחו לקנות לה מעמד של תושבת קבע ולמנוע את הגירוש שלה.
"לא הבנתי למה המדינה שהבן שלי משרת בה בצה"ל רוצה לגרש אותי", סיפרה. "אבא שלו לא בקשר איתנו כבר שנים רבות ולא נתן לליאור אף פעם תשומת לב כל השנים האלה. אף אחד לא נתן לי את ההסברים למה לא רוצים לתת לי ויזה?", סיפרה.
בחודשים האחרונים, רשות האוכלוסין וההגירה הסכימה לדון בבקשתה בשנית בתנאי שהיא תעזוב את ישראל ותגיש את הבקשה מחו"ל לפי הנוהל המדובר. "רצו לשלוח אותי חזרה לפיליפינים לתמיד, אבל למזלי העו"ד שלי היה לצידי. הגענו להסדר בנושא ונאלצתי לחזור לפיליפינים לחודש ולהגיש את הבקשה בעודי מחוץ למדינה. זה היה קשה מאוד עבור ליאור, אבל הוא עמד בזה בגבורה ועכשיו אנחנו ביחד ואני חיי בישראל באופן חוקי. אנחנו מתראים כל יום ואני גאה מאוד שיש לי בן חייל במדינת ישראל".
לאחרונה פנה עו"ד תומר ורשה במכתב לשר הפנים, משה ארבל, שישנה או יתאים מחדש את הנוהל שמהווה עוול גדול להורים שהם אזרחים זרים בישראל וילדיהם משרתים בצה"ל. "זה מייצר פגיעה בלתי מידתית בזכותם של חיילים לשלמות תאם המשפחתי בישראל", הסביר במכתבו עו"ד ורשה.
עוד כתב כי: "הורים אשר שוהים בישראל באופן חוקי נאלצים לצאת מישראל באופן מלאכותי ולהתנתק מילדיהם המשרתים בצה"ל רק לצורך אישור בקשתם בהיותם שוהים בחו"ל, מדובר במהלך מיותר וחסר תכלית. ההורה נאלץ להיות מורחק מישראל עד שתאושר הבקשה, דבר שעשוי לקחת חודשים ארוכים ואף שנים, לאור העומס הרב המוטל על הרשות".
לדבריו, הדברים נאמרים כיום ביתר שאת לאור המלחמה הפוקדת את ישראל מאז אוקטובר כשבקשותיהם של הורים של חיילים, שלוקחים חלק משמעותי במאמץ המלחמתי, נדחות על הסף. לטענתו, זה פוגע במוטיבציה ובעמידות של אותם חיילים. הם רואים כיצד הם עושים כל שביכולתם כדי לתרום למדינה, לא פעם תוך סיכון חייהם ומאידך, אותה מדינה למענה הם נלחמים מונעת מהוריהם את האפשרות להסדיר את מעמדם".
"דווקא בתקופה זו, על מדינת ישראל ורשויותיה ללכת לקראת אותם חיילים שהוריהם זרים, לקדם את בקשותיהם ולזרז מתן החלטות בהם". סיכם.
מרשות האוכלוסין וההגירה: "בעקבות מלחמת חרבות ברזל, התקיים דיון עם מנכ"ל הרשות ובסופו הוחלט על הקלה בנושא הגשת בקשות להורים לחייל ומתן אפשרות להגשת בקשה גם כאשר ההורה שוהה בישראל כחוק. בשלב זה, ההקלה טרם עוגנה בנוהל והנושא ייבחן שוב בחודשים הקרובים".