ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (חמישי) פה אחד את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס שקידם יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, אושר בקריאה הראשונה, והמשך חקיקתו נעצר עקב התפזרות הכנסת. אישורו כעת מתבצע על אף עמדת היועמ"שית גלי בהרבה-מיארה, שקבעה כי קיימת מניעה משפטית לקדם את החוק.
"בעת האחרונה נעשים ניסיונות לקדם הסדר גיוס במנותק מצה"ל וממערכת הביטחון, ובלי נתונים רלוונטיים ועדכניים", הבהירה היועמ"שית בהרב מיארה בחוות הדעת שהעבירה. עוד נאמר כי "המציאות עימה מתמודדים המדינה וצה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק הקודמת, שמנסים לקדם כעת, לרבות לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית. הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הבטחון, ממערכת הביטחון מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס פתח את ישיבת השרים בהצגת ההצעה. "הצעת החוק היא תוצר של עבודת מטה יסודית, הכי יסודית שנעשתה בעשור האחרון", אמר תוך פניה לשרים. "היא לקחה בחשבון את מטרת העל להגדיל את יעדי הגיוס ולהבטיח עמידה בהם, לצד עמידה בנושא הכלכלי".
המשנה ליועמ"שית עו"ד לימון התייחס לנוכחים בישיבה, ואמר כי "מוזר שבדיון כזה של הוועדה לא נמצא אף נציג של מערכת הביטחון שיכול להשיב האם החוק נותן מענה לצרכים העכשווים של צה"ל". מזכיר הממשלה יוסי פוקס השיב לו: "אתה לא דובר אמת, שר הביטחון הורה לא לשתף פעולה", והשר שלמה קרעי אמר בציניות: "יש כנראה בעיה אחת שהחוק לא נותן לה מענה והיא איך להפיל את הממשלה".
בהמשך, המשיך להאשים פוקס ממשיך את היועמ"שית: "החלת דין רציפות שונה במהותה מהבאת תזכיר חוק חדש. אין לנו חוק חדש מסיבה אחת - והיא הייעוץ המשפטי לממשלה". גם שר המשפטים יריב לוין תקף את הייעוץ המשפטי לממשלה. "אתם עושים הכל הפוך, באופן תקדימי שלא היה כמוהו אף פעם, בדבר שסותר את כל העקרונות של הליך הרציפות", אמר, "ולמה אתם עושים את זה? כולנו מבינים, בגלל ששר הביטחון לשעבר גנץ שהביא את ההצעה הזאת מתנגד לה היום". השרה עידית סילמן תקפה גם כן: "אין סיבה שלא תתמכו בחוק שכל הדרג המקצועי תמך בו אלא אם אתם רוצים להפיל את הממשלה".
באוצר הביעו התנגדות בדיון לנוסח החוק הנוכחי שקובע כי גיל הפטור יהיה תחילה 21 ולאחר שלוש שנים מיום אישור החוק יעלה ל-23, וטענו כי יש להוריד את גיל הפטור ל-21 באופן גורף.
אתמול הודיע ראש הממשלה נתניהו על ההחלטה לקדם את ההצעה ובמערכת הפוליטית העריכו כי מדובר במהלך שנועד "לקנות זמן" מול בג"ץ כדי להוכיח שהליך החקיקה להסדיר את מעמדם החוקי של תלמידי הישיבות החל. זאת, למרות שהסיכוי לאישור ההצעה בשלוש קריאות בנוסח הנוכחי ללא כל שינוי נמוך.