מאז תחילת המערכה המוגבלת עליה החליטה ממשלת ישראל, מנסה ארגון חיזבאללה לחפש את דרך הפעולה האפקטיבית ביותר נגד ישראל, בנוסף לשיגורי הרקטות לעברה. מהר מאוד הוא מצא אותה: הפעלת כלי טיס לא מאוישים חמושים בחומר נפץ.
את השימוש בכלי הטיס האלה הוא בנה בצורה שיטתית. בהתחלה בחן את אופי התגובה הישראלית, בדק את חדות המערכות בזיהוי ויירוט, ולאחר מכן, ניסה להבין מהם זמני התגובה של חיל האוויר. תוך כדי שיגור והפעלה של כטב"מים לטווחים שונים, בשלב מתקדם יותר החל לפגוע במערכי התצפית והבקרה של צה"ל בטווח הקרוב והרחוק. הפגיעה השיטתית ביחידת הבקרה בהר מירון ובאמצעים על התרנים לאורך הגבול הן חלק מהמערכה של הארגון השיעי.
מתחילת המערכה הפעיל חיזבאללה מאות כלי טיס לא מאוישים לעבר ישראל. מספר משמעותי מאוד חדר, התפוצץ ופגע בתשתיות, כוחות צבא ובתים אזרחיים.
היום אפשר לקבוע כי חיזבאללה זיהה את התורפה של צה"ל בהגנה, וההתקפות שלו על מערכי הגילוי וההתרעה אינן מקריות. בהמשך ישיר לכך, אירעה הפגיעה במתקן הצבאי ממנו מפעילים את בלון התצפית הענק "טל שמיים". מדובר בעוד מהלך שהתכלית שלו היא לעוור את חיל האוויר בהגנה מאיומים שמגיעים מלבנון ומסוריה, וגם מאזורים נוספים רחוקים יותר.
למרות הכותרות שתופסת הפגיעה של הכטב"ם במתקן הצבאי לא הרחק מצומת גולני, צריך להדגיש שלא מדובר באירוע ראשון מסוגו. לפני ארבע שנים חדר כטב"ם בשיטה דומה לאזור זה עקב טעות מקצועית של צה"ל, והוא אף חזר חזרה ללבנון. מאז, במהלך המלחמה, הצליח להחדיר חיזבאללה כטב"מים לעכו, קריות, ארבל, ולתבור.
תהליך שלילי זה, שנמשך כבר שנים, מצביע על העיוורון וההירדמות - שלא לומר קונספציה - שאפיינה את מערכת הביטחון בכל מה שקשור להבנת האיומים מצפון. זאת, במיוחד כשנשאלות שאלות כמו: האם המערכות לא פעלו כראוי, האם חיזבאללה הצליח לשבש אותן; האם הפגיעה השיטתית של חיזבאללה במערכי הגילוי, התצפית, הבקרה וההתראה החלישו את חיל האוויר; ומה זה אומר על היכולת של צה"ל להגן על מתקנים אסטרטגיים.
חשוב להבין שחיזבאללה משמר משוואה ברורה חרף התקיפה של המתקן הצבאי לא הרחק מצומת גולני. ברגע שצה"ל משמיד לו מערכי הגנה אווירית הוא מגיב בתקיפה משלו במרחב, זמן ויעד ברורים מאוד. זאת, כדי שישראל לא תפרש כמלחמה או שבירת הכלים את הפעולות שלו.
ישראל הגיעה לשלב הפינג פונג, והוא לא שונה בהכרח ממה שקורה ברצועת עזה. ולכן, הגיעה העת לבחור כלים חדשים. האם בצה"ל חושבים שהם שוחקים את האויב לאורך זמן, או שגם הצד הישראלי נשחק? התשובה ברורה.
יש אופציות לשינוי המשוואה והן כוללות התקפה, הגנה, ושילוב מעשה מדיני. זה נכון גם לזירה הדרומית, ומי ששמע את שר הביטחון יואב גלנט נואם אתמול מבין היטב שאנחנו יותר קרובים למלחמה בצפון מאשר לפתרון. הממשלה נדרשת להפסיק את הדשדוש המדיני ולקבל החלטות כואבות ואמיצות, ולהוסיף עוד שורה בנושאי תחקירי המלחמה: מה עשה חיל האוויר בפרט וצה"ל בכלל כדי להיערך לאיום הכטב"מים של חיזבאללה.